האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

114 האתגר שבהזדקנות א. דפוס היחסים הבין-אישיים עם חברי משפחה ,עם חברים או עם מטפלים רצוף בעיות ומאופיין בתלות גדולה, בהתנהגות תובענית, נגטיביסטית או מזיקה, כדי להרגיש שליטה וכדי לשמור על ערך עצמי. כן עשוי דפוס זה להתאפיין בפניקה, נסיגה והתכנסות למצב של דיכאון, המתבטא בפסימיות, בייאוש או באפתיה. ערנות ומודעות של המשפחה או של אנשי הצוות במוסד לקשיים של זקנים אלו עשויה לסייע להם הן על ידי תמיכה ותשומת לב והן על ידי הפעלתם וצירופם לפעילויות בתפקידים שונים במוסד שיקנו להם את התחושה שהם בעלי ערך ובעלי מידה מסוימת של יכולת שליטה והשפעה על הסביבה. ב. התעסקות רבה בגוף, חרדות וביטויים סומטיים. הגוף משמש אמצעי לתקשורת פרימיטיבית המבטאת את כל הצרכים, דבר המוביל להיאחזות מוגברת בשירותי הבריאות השונים. כאשר הבריאות מידרדרת והאדם חולה וזקוק לטיפול סיעודי צמוד, המחלה עשויה להיות האמצעי הטוב ביותר לספק את צורכי התלות שלו ואת הצורך שלו בתשומת לב ובדאגה. לא פעם מייחסים את ההתנהגות התלותית והתובענית למניפולציה של החולה, כשהוא מנצל את מצב בריאותו. אך נוסף לכך האדם הסובל מחרדות עקב כאב וחולשה מבטא צורך אמיתי להגנה של אדם קרוב. ג. נסיגה דיכאונית המבטאת חוסר תקווה וכניעה במצב של משבר. זהו ביטוי לייאושו של האדם כשאזלו מקורות אחרים לביטוי לחצים או מצוקות. לא פעם רואים את דפוס ההתכנסות והכניעה הזה בהתנהגותם של זקנים שאושפזו בעל כורחם במחלקה סיעודית ואיבדו את הכוח או את היכולת להתנגד ולהילחם. הטיפול במבוגרים בעלי הפרעת אישיות הטיפול בהורים או בדיירים "קשים" במוסד אשפוזי או סיעודי חייב לכלול מידע, הדרכה ותמיכה מקיפה למשפחה או לאנשי הצוות במוסד. שיחות הדרכה ולמידה הכרחיות כדי לאפשר למטפלים באשר הם להבין את התנהגותו של האדם בלא להאשימו ובלא לכעוס עליו יתר על המידה. האדם הזקן זקוק להכלה ולתמיכה רבה, להבנה ולקבלה של צורכי התלות שלו נוכח קשיי ההתמודדות עם הלחצים ועם החרדות הגוברים בזיקנה. עם זאת, יש לבנות תכנית ברורה של טיפול ושל קשר עם הזקן, שיש בה חוקים וגבולות ברורים ככל האפשר. אף האדם זקוק למידע רב ככל האפשר כדי לשכך את חרדותיו וכדי שיחוש שלא אבדה לו השליטה בחייו, ויש לעזור לו להרגיש בטוח יותר. אם הזקן מאושפז במסגרת מוסדית, חשוב