האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

104 האתגר שבהזדקנות ההתאבדות היא ביטוי לתחושה בלתי נסבלת של חוסר אונים וחוסר תקווה האופיינית למצבי דיכאון ולאבל בלתי פתור. ייתכן שלוי חש איום רב בגלל מצבו המידרדר. פרוגנוזה של מחלה קשה כל כך, שבה עלולה להיווצר תלות בלתי נסבלת באשתו ובאחרים, הביאה אותו אולי למסקנה שמוטב לו לסיים את חייו כשהוא עדיין עצמאי ויכול לשלוט בגורלו. וכך, בוקר אחד לאחר שעזבה אשתו את הבית כהרגלה מדי בוקר בבוקרו, עלה לוי לגג הבית המשותף שבו גרו וקפץ למטה. בהרף עין ובקלות בלתי נסבלת הסתיימו חייו העשירים של לוי. הילדים והנכדים היו בהלם. הם לא הבינו מדוע עזב כך, בלי להיפרד לשלום. גם מרים בת ה-47 בחרה לשים קץ לחייה.    מרים הייתה אלמנה, אם לשני ילדים וסבתא לשישה נכדים. היא הייתה אישה רבת פעלים, עבדה בהתנדבות, כתבה שירים והרבתה לבלות בחיק המשפחה ובחברת הנכדים האוהבים. למרות מערכת התמיכה המשפחתית והחברתית החמה והמקיפה, חשה מרים שמותו של בעלה שלוש שנים קודם לכן הותיר חלל עצום שאינו מתמלא. העיסוקים הרבים והמפגשים המשפחתיים התכופים החזיקו אותה מעל לתהום, אך האיום ליפול מטה, לתהום הייאוש והדיכאון, ריחף מעל ולא הרפה. היא היטיבה להכיר את הדיכאון; הוא ליווה אותה שנים רבות, אך היא נלחמה בו ויכלה לו. ילדותה של מרים הייתה רצופה פרידות וקטיעות. כמרבית מבני גילה היא נולדה במדינה אחרת בעלת תרבות ושפה שונות. אביה של מרים נפטר בילדותה והמשפחה הרבתה לנדוד. אחותה הצעירה הייתה חולה והיא טיפלה בה במסירות כל השנים עד שנפטרה. כשרצתה ללמוד הרחק מהבית התנגדו הוריה, והיא, כבת הבכורה, הטובה, ויתרה ונשארה לעזור בבית. את הכאב , את הגעגוע ואת הבדידות ביטאה בכתיבה. היא כתבה שירים וסיפורים קצרים בצעירותה והמשיכה לכתוב גם בבגרותה. חייה של מרים השתנו כשהכירה את בעלה ויחדיו הם עלו ארצה. היא העריצה את בעלה, וכדברי הילדים - סגדה לו. כאיש צבא הוא נעדר מהבית לתקופות