האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

102 האתגר שבהזדקנות באוכלוסיה רגילה. עם זאת רק 4-2 אחוזים מהזקנים שהתאבדו היו חולים במחלה כרונית מחקרים אחדים מצאו שרבים מהמתאבדים ,(Szanto, Prigerson Reynolds, 2001) המבוגרים ביקרו זמן קצר לפני ההתאבדות אצל רופא: 02 אחוזים באותו יום, 04 אחוזים (. ממצאים Conwell, באותו שבוע ו-07 אחוזים במהלך החודש שבו התאבדו )4991 אלה מצביעים על חשיבות זיהויים של בני האוכלוסייה המבוגרת המועדים להתאבדות ועל חשיבות הטיפול בהם. דיכאון הוא מנבא מובהק להתאבדות בקרב בני האוכלוסייה Conwell המבוגרת, ובמקרים רבים אין הוא מזוהה ולפיכך גם לא ניתן טיפול מונע לדיכאון ) (. אחוז נסיונות ההתאבדות אצל מבוגרים נמוך יותר מאשר אצל צעירים & Brent, 1995 ואחוז ההתאבדות במהלך שנה מאז הנסיון הראשון יותר גבוה. אף שהסיכוי למצוא תסמינים של דיכאון בנשים מבוגרות גבוה פי שניים לעומת גברים מבוגרים, הסיכוי שהן תתאבדנה הוא רבע מזה של הגברים. על פי הפרופיל הקליני של המתאבדים המבוגרים, נראה שהיה ניתן למנוע אולי את ההתאבדות אילו טיפלו בדיכאון בדרך המתאימה. גברים מבוגרים מתאבדים בעיקר בגלל דיכאון המלווה לעתים בחרדה שמא לא יצליחו להתגבר על הקשיים, ולאו דווקא בגלל הפרעת אישיות או התמכרות, כפי שנמצא אצל צעירים מתאבדים. ההתאבדות על פי רוב איננה ספונטנית אלא באה לאחר מחשבות על כך במשך כמה חודשים, ולכן רב הסיכוי להתערבות ולמניעה. הקושי בזיהוי הדיכאון נובע מכך שבני האוכלוסייה המבוגרת, ובעיקר הגברים, אינם משתפים את האחר בדיכאונם או בחרדותיהם ובמחשבותיהם על סיום החיים. גם מי שביקרו אצל הרופא בשבוע שבו התאבדו, פנו בגלל בעיות פיזיות ולא דיווחו על , וביטויו הגלוי והלגיטימי (Masked Depression) דיכאון. הדיכאון במקרים אלה מוסווה הוא סומטי. הסיבה לכך יכולה להיות הקושי של גברים לבקש עזרה מאחר שבקשה עשויה להתפרש כחולשה, לעומת נשים הנוטות מטבען להיעזר ולהתייעץ באחרים. נשים גם נוטות יותר מגברים להתחשב בהשפעות הצפויות של התאבדותן על האחרים הקרובים להן. תחושה של ייאוש, תחושת עצמי פגיע בתוך גוף חלש וכואב, תחושה שסיימתי את תפקידי בחיים, שאני יכול ללכת, שהילדים מסודרים וכבר איש אינו תלוי בי או זקוק לי - אלה הם חלק מן המסרים שאנשים מעבירים לעתים, בעיקר אם בריאותם הפיזית והנפשית ירודה, ובייחוד במצבי דיכאון. למרות כל זאת, מרבית האנשים ממשיכים בחייהם, ורק מעטים מסוגלים ליטול את חייהם במו ידיהם. התאבדות פסיבית יכולה להתבטא בסירוב לאכול או לשתות או לסרב לקחת תרופות.