אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 94 בחירת רכיבי המזון כאשר רוכשים את פריטי המזון עדיף לקנות פרות וירקות קטנים רבים, כך שכל מטופל יהיה מעורב בעשייה. רצוי שזו תהיה פעילות של עשייה אמיתית לכולם. יש משתתפים שאינם יכולים לחכות עד תום הפעילות ומתחילים לאכול בעוד האחרים עובדים - על המטפל לקנות כמות מזון שתספיק גם לכך (באחת הפעמים, כאשר ניסינו להכין סלט פרות, נאכלו כל הפרות עוד לפני שהגיעו לקערה, מפני שהם נראו לקבוצה כה מפתים ולא הצלחנו לשכנעם לחכות). לפני תחילתהפעילות ישלבצעאתכל ההכנותההכרחיותאשר לאמבוצעותבידי החולים, כך שבמשך הפעילות עצמה המטפל יהיה פנוי לסייע להם ולפקח על מעשיהם. תפקידים מתאימים למשתתפים קיימים תפקידים רבים, שאפשר להטיל על המשתתפים. ההגבלה היחידה היא דמיונו של המטפל. למשל: הקצפה, בחישה, חיתוך, ציפוי, מריחה, מזיגה, ניעור, תיבול, עריכת השולחן, פריסת מפת שולחן, קיפול מפיות, מיון הסכו"ם, ניקוי השולחן, רחיצת הצלחות וייבושן, איבוק השולחן וטאטוא הרצפה. התהליך הפעילות מתחילה ברחיצת ידיים כללית. לאחר מכן מוצגים הרכיבים וניתן לפתוח בשיחה עליהם, כגון: איפה הם גדלים, מה צבעיהם, מה טעמיהם, האם הם נאכלו "במולדת הישנה", מה אפשר לעשות בהם, כיצד לבחור אותם? זה הזמן לדון בדברים הקשורים לאוכל, מרשמים מועדפים, זיכרונות של ריחות מטבח, עזרה במטבח, טקסים בעת הארוחות, בישול ותפקידי מגדר וכיצד הם השתנו. בהדרגה האנשים מקבלים על עצמם מטלות. לפעמים, יש צורך בשתי פגישות כדי שהמטפל ימצא את המטלה המתאימה ביותר לכל חולה (בקבוצתנו הייתה אישה אחת, שנהגה לאכול תמיד את כל הירקות בשעת חיתוכם. הבעיה נפתרה כשמצאנו ירק שהיא לא אהבה לאכול). גברים שלא עבדו במטבח מעולם עשויים להסס תחילה, אך לאחר שכנוע קל הם בדרך כלל נהנים לעזור. תמיד יהיו מאכלים שיזכו להצלחה רבה יותר מאחרים. עם הזמן, הקבוצה תגלה את מאכליה המועדפים, הן להכנה והן לאכילה.