אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 79 מטופלת אחרת נהגה בעברה לסרוג לכל המשפחה. זה זמן רב היא אינה סורגת. המטפל יכול לנסות להחזירה לסריגה על ידי דברי עידוד: "את יודעת, שהסריגה חזרה שוב לאופנה וכולם התחילו שוב לסרוג". אפשר להביא חוברת סריגה ודוגמאות של מוצרים שונים ולהתחיל לסרוג דברים פשוטים וקטנים, כמו צעצועים קטנים - מתנות לנכדים, צעיפים, תיקים, דברים פשוטים שבסופם מוצר. אפשר גם ליצור אווירה של קבוצת נשים סורגות בצוותא. אפשר לצייר עם המטופלים מנדלות, התוצאה שמתקבלת - יפה ומכובדת. מטופל אחר, שלפני בואו למועדון סבל מבעיות שונות ובעיקר בעיות פסיכולוגיות סביב דימוי עצמי, כותב על עצמו: האמנות והיצירה / חיים גולן מאז בואי למועדון גיליתי הרבה כישורים שלא ידעתי שיש בי. הכול בזכות המועדון. קיבלתי הרבה עידוד ותמיכה מהצוות הנפלא ובאמת התחלתי לפתח את התחום האמנותי שבי. יש לי הרבה סיפוק מהתוצאות המרשימות, עד כדי כך שאינני מאמין שיש בי יכולות כאלה. דבר נוסף קרה לי, פתאום התחלתי להרגיש שהביטחון העצמי שלי משתפר ומתחזק. הפחד והתסכול שהיו לי נעלמו. אני מרגיש מאוזן ורגוע. למדתי להיות סובלני יותר לזולת, לכבד ולעזור לחברי המועדון. היכולת והרצון לבטא את עצמי בצורה מקורית וייחודית נתנו לי דחיפה לנסות את כוחי בדברים אחרים, כמו הפעילות במחשב. התחלתי להאמין בעצמי. המשפחה נותנת לי גיבוי מלא ואפילו מבקשת ממני לעשות יצירות לבתיהם, ואת זה אני עושה בשמחה. אחרי שמתייחסים לכל הנקודות האלו, אפשר לבנות תכנית עבודה אישית או קבוצתית. במהלך העבודה יש להקדיש תשומת לב ליחסים שבין המטופל למטפל, לתרגול של להיות ביחד עם אדם אחר. דבר זה חשוב בעיקר למטפל. עליו להזדהות עם הסבל של המטופל, לשהות בתהליך שהוא עובר וללוות אותו, לשמור על קשר פנימי מסוים עם איכות התכנים והשמחה שהמטופל מביא עמו, אך גם להוסיף ממדים אחרים שחסרים; לשתף את המטופלים בדברים האלה ולפרש את הרגש העומד מאחורי הדברים; לחפש נקודות מפגש עם המטופל במקום שהוא נמצא כרגע. עם התפתחות המחלה, יכולת ההבעה עלולה להצטמצם ואז יש מקום לעבור לעבודה החוזרת על עצמה, כמו הדבקות שונות, הנותנת תעסוקה ותוצאה דקורטיבית. זה גם זמן מתאים לציור המנדלה. , עבודה עם חולי דמנציה נעשית בנתינת דגש רב על תשומת לב למטופל ושיקוף לסיכום רגשותיו. על המטפל לנסות להיות עם המטופל, לתמוך בו, לחזק אותו ולעודדו. מצד אחד, על המטפל לנסות להיות עם הסבל של המטופל, לשהות בתוך התהליך שהמטופל עובר, ללוות אותו, לשמור על קשר פנימי מסוים עם שמחה והומור; מצד שני, עליו להיות גם עם האיכות וההתנסות שהמטופל מביא, אך גם להוסיף ממדים אחרים. עליו לשתף את המטופל בדברים אלה, לפרש את הרגש העומד מאחוריהם ולחפש נקודות מפגש