אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 70 גופניות מזעריות ומהן להסיק על מצבו, על אי-נחת וכאב לעומת שביעות רצון, המובעים בתנועתיות מזערית ולא רק שפתית ולספק לו הגנה ומעטפת. כללים בסיסיים לתקשורת עם אדם הסובל מדמנציה להלן מספר כללים בסיסייםשל תקשורת לא מילולית נכונים לכל תקשורת, אך לתקשורת עם האדם הדמנטי בפרט: יש לשים לב להשפעות אפשריות של גירויים נוספים, כגון טלוויזיה, סילוק רעשי רקע: תמונות, השתקפויות, חפצים נוצצים וצבעוניים, תנועת מאווררים. הפניית הגוף אליו, הימנעות מתנועות הקשבה וריכוז בו: שפת גוף המשדרת לאדם שמירה על גובה גוף דומה (לא להתנשא מעליו או לגהור יצירת קשר עין, מיותרות, מעליו). שימוש בשפת גוף המשדרת פתיחות והקשבה (לדוגמה, לא לשבת בידיים שלובות מולו). יש להעריך לכמה מרחב אישי זקוק האדם סביבו. כיבוד המרחב האישי סביב האדם: יש אנשים שאוהבים חיבוק אמיץ ויש שחיבוק כזה מרתיע אותם. בעת כניסה למרחב של שני מטר ויותר מהאדם, יש להתקרב באטיות ולא במהירות או בהפתעה, דבר שעלול להתפרש כהתקפה. בעת ההתקרבות לאדם שמכונס בעצמו ואינו בקשר עם הסביבה, חשוב להבטיח שהוא יחוש ויראה שמישהו מתקרב אליו, זאת על ידי קריאה בשמו, מגע קל ועדין. חשוב לא ליפול למלכודת, שבה הנטייה שלנו לא להתייחס לאדם שנראה לנו שאינו מגיב עוד לתקשורת מילולית או לסביבה. אדם כזה עדיין מרגיש ועשוי לחוש מאוים ממגע פתאומי ומכל עשייה טיפולית כלפיו. על המטפל לנקוט גישה המערבת את עקרונות התקשורת הלא מילולית ואת חושיו של האדם. כדי לאתר סימני מצוקה פיזית או רגשית, מעקב מתמיד אחר שפת הגוף של האדם שהוא לא מסוגל להביע בדרך מילולית. מעקב אחר סימני הנאה יאפשר הגברת רגעי ההנאה, מתוך מודעותו של המטפל לגורמים להנאה. על ידי צעקות, קללות וכדומה. לעתים רצוי מתן אפשרות לחולה להביע תסכול וכעס , כלומר הצטרפות בקול ובקצב (mirroring להצטרף אל החולה בדרך של "ראי" ( דומים, תוך הזדהות עם הרגשות המובעים בדרך זו. כך האדם עשוי לחוש פחות בודד, מובן יותר. לאחר מכן, אפשר בהדרגה לשנות את הקול לקול רגוע יותר ובקצב שונה. , מתוך בדיקה על ידי תצפית בשפת הגוף של החולה, שהמגע מתאים מגע קל ועדין לו ולא מפריע. אנשים רבים יגיבו היטב גם לחיבוק "מכיל" וממתן, הנותן תחושה של ביטחון פיזי ו"ערסול" הורי. רצוי לנסות להכיר את האדם ולדעת אם תגובה מסוג זה תועיל לו או רק תגביר את מצוקתו. מומלץ גם מגע קל בלחי, בעורף, בצוואר ובזרוע... הנהון בראש לאות אישור, חיוך, קשר עין, שימוש בסימנים חיוביים של תקשורת: נגיעה מעודדת, אך בהתאמה לאופי התקשורת הנמסרת על ידי האדם. הדבר חשוב בעיקר בשלב שבו שפת האדם אינה מובנת לקולט המסר. .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7