אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 65 שימוש במילים סטריאוטיפיות; צמצום רעיונות; חזרה לשפת האם; חזרתיות רבה ביותר; דיבור על דברים שוליים רבים ללא קשר ביניהם, אסוציאטיביות; חוסר יכולת לתקשורת מופשטת; קיצור משפט או חלקיו; דלות באוצר המילים וקושי בשליפה; החלפת מילים במילים דומות או בצלילים דומים (פרפזיה), כגון אמי במקום אשתי, מרק במקום חרק. ככל שיורדת היכולת לתקשורת מילולית, נראה שמתחדדת הרגישות לשפת הגוף של בן הזוג לשיחה ונוצרת תלות גדולה יותר בקשר הלא מילולי. האדם הדמנטי רגיש יותר לטון קולו, לתנועותיו ולהבעותיו של שותפו לשיחה. כאשר הוא נתקל באי-הבנה של דבריו, הוא עלול להיות מתוסכל, נבוך ואף כועס, לסגת עוד יותר מתקשורת, כדי להימנע ממצבים אלה או אף להביע את תסכולו בתוקפנות. 3. השלב המתקדם של דמנציה בשלב המתקדם של דמנציה, פוחתת מאוד היכולת התקשורתית של החולה ויש מעט מאוד הפקה ספונטנית של דיבור וכנראה גם מעט מאוד יכולת הבנה. לעתים, האדם עדיין מסוגל לענות על שאלות המופנות אליו, אך הוא בדרך כלל אינו יוזם תקשורת. על [echo שלב זה מתאפיין בירידה בשטף הדיבור, לעתים באקולליה (חזרה, כהד [ מילים אחרונות ששמע) ובחזרתיות מרובה על אותן מילים בודדות או היגדים (בעלי או חסרי משמעות לשונית). בחלק מהמקרים, האדם עדיין מסוגל לענות במילים בודדות על שאלות המופנות אליו, אך הוא אינו מסוגל לקיים שיחה. לסובבים את האדם החולה, קשה ביותר המצב שבו האדם אינו מסוגל עוד להשתמש בשפה ובמקומה מופיעים צלילים חסרי משמעות שפתית. האדם עלול לשרוק, לצעוק, לבכות, להיאנח, לגנוח, לחרוק שיניים או להיות דומם לחלוטין. מצב שפתי זה מסמן גם מצב כללי מתקדם של המחלה. חולים עם ליקוי ביכולת הביטוי הלשונית תוארו כבעלי פרוגנוזה גרועה מאוד לשרוד שנה אחרי הבדיקה הלשונית הגרועה .) Gray-Davidson, 1996 ( · · · · · · · · ·