אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 64 1. השלב הראשון של דמנציה סימניה הראשונים של הירידה ביכולת התקשורת עקב דמנציה הם ירידה בדיבור השוטף והמדויק, קושי בשליפת מילים ושמות (אנומיה, דיסנומיה), הפחתת אוצר המילים ומונחים מסובכים וכן הופעת שגיאות בדיבור. לעתים, אמירות נותרות ללא סיום או עם תחביר לקוי. בחלק מהממצאים נמצא, כי נעשה פחות שימוש בשאלות, בציוויים, בשימוש בגוף שני, וקיים אבדן של מושגים ושל מילים נרדפות. ניכר קושי לשלוף מילים או שמות של עצמים ושל אנשים מוכרים. החשיבה הופכת דלה יותר וכך גם התקשורת. יכולת התקשורת עם אחרים ניזוקה, וכמוה גם היכולת להעברה או להשגת מידע, לאמירות מורכבות, לבחינת האמת ולהסקת מסקנות. כתוצאה מהירידה ביכולת החשיבה המופשטת אובדת גם היכולת לביטוי ולהבנה של תקשורת מורכבת. הקושי בריכוז ובסינון גירויים מקשה על המעקב אחר שיחה, בייחוד אם היא מרובת משתתפים או אם קיימים גירויים רבים בחדר (טלוויזיה, למשל). בשל המצב הקוגניטיבי והירידה ביכולותהתקשורתיות, המלוות בהבנה (מלאה או חלקית) של האדם למצבו, הוא עלול להימנע מתקשורת עם הזולת, מכיוון שזו עשויה להיות מאיימת, מתסכלת ומביכה. כמו כן, בחלק מהמקרים פוחתים העניין והמוטיבציה של האדם לקיים קשר ותקשורת עם אחרים, אם בשל דיכאון ואם בשל תהליכי המחלה. בשלב זה, המשפטים בדרך כלל תקינים, אך החולה מתקשה לעקוב אחר מספר משפטים ולדון בדברים שפעם עניינו אותו ולכן עושר השיחה ומשמעותה מצטמצמים. נראה שהחולים מתעניינים יותר בדברים יום-יומיים ופחות בדברים מורכבים ומופשטים יותר, שעניינו אותם בעבר. חשוב לציין, כי בשלב זה, החולים מסוגלים לקיים תקשורת, אך זו הופכת למצומצמת יותר. 2. שלב הביניים של דמנציה בשלב זה, כמעט כל רכיבי התקשורת של האדם הדמנטי לקויים. הוא מתקשה בארגון חשיבה ורעיונות, בזיכרון של הרעיונות ששמע או שרצה להעביר, בזיכרון של מילים ושמות, ביכולת הבנה מופשטת וביכולת להבין רעיונות, לחבר מילים ומשפטים. כתוצאה מכך, נפגעת בצורה משמעותית התקשורת של האדם הדמנטי ועמו. בעקבותהירידהביכולותהקוגניטיביות (זיכרון, ריכוז, הבנה וחשיבה), הדיבור הופך מקוטע .) cohesion יותר ואסוציאטיבי, עם קושי לשמור מידע ולשמור על נושא ורצף השיחה ( האדם מתקשה לא רק לזכור את הנאמר לו, אלא גם להבינו. ניכרת חזרתיות על משפטים או על רעיונות, הנובעת הן משכחת הנאמר קודם לכן והן מהרצון למלא את הקשר החברתי בתוכן. חזרתיות זו עשויה ליגע מאוד את הסובבים. עם התקדמות המחלה, חוזר האדם לשפת אמו ומתקשה להיזכר ולהשתמש בשפות אחרות שרכש במהלך חייו. עם זאת, עדיין ניתן לזהות שמירה על המבנה התחבירי של המשפט הפשוט, יכולת הגייה ואמירת משפטים בעלי משמעות חברתית. סיכום הבעיות השפתיות האופייניות לשלב הביניים: