אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 173 פיקוח קפדני על רמות הסוכר בדם על מנת למנוע תמותה או סיבוכים בטווח הארוך אצל חולה סוכרתי אינו מתאים עוד כמטרת טיפול אצל חולה שתוחלת החיים שלו כבר מוגבלת על ידי דמנציה. נוסף על כך, אותו חולה לא יהיה מסוגל לדווח על סימפטומים של היפוגליקמיה העלולים להתרחש כתוצאה מפיקוח קפדני מדי. במקרה כזה, רמת פיקוח שאינה מעמידה את החולה בסכנה להיפוגליקמיה, ושתוכל למנוע סימפטומים, כמו צימאון וריבוי שתן (פולאוריה), הגורמים לאי-נוחות, עשויה להיות מטרת טיפול סבירה. טיפול בכאב היא מטרת טיפול ראשונה במעלה בשלב מתקדם של דמנציה, ויש לשים על כך דגש בכל דיון על אודות מטרות הטיפול ורווחת החולה. האתגר בטיפול בכאב איננו רק בבחירת התרופות על מנת שלא יגבירו את רמת הבלבול והאגרסיביות של החולה, אלא בעצם היכולת להעריך מתי החולה סובל מכאבים. ככל שהיכולת לתקשר יורדת אצל חולים עם דמנציה, על המטפלים להסתמך על שינויי התנהגות, הבעות פנים, תנועות גוף וכו' על מנת להבחין שהחולה סובל מכאב. לבסוף, יש להתחיל בתהליך להבנת רצונותיו של החולה באשר לאגרסיביות שבה הוא מבקש שיטפלו בו, כאשר החולה נמצא בשלב במחלה שבו הוא עדיין מסוגל להביע את רצונותיו. בשלב הקשה של הדמנציה, יהיה צורך בייפוי כוח ואף באפוטרופסות, ככל שהחולה מאבד את יכולתו לקבל החלטות. כאשר רצונו של החולה אינו ידוע, חייבים לקיים ישיבה משפחתית על מנת לקבוע מטרות טיפול. יש צורך לתמוך בבני המשפחה ובמטפלים, כאשר הם מתמודדים עם אבל ועם קבלת החלטות קשות באשר לאגרסיביות של הטיפול בחולה. לעתים קרובות, ישנה התייעצות עם אנשי דת, כמו רבנים, בשלב זה של קבלת החלטות. סוגיות אתיות ורפואיות, הדורשות קבלת החלטות או התייעצות עם איש דת, כוללות לא רק שאלות לגבי מזון ותזונה, או שאלה אם לבצע החייאה או לא, אלא גם טיפול בזיהומים ובשאר המחלות החוזרות ונשנות. זיהומים חוזרים ונשנים שכיחים בדמנציה חמורה, ודלקת ריאות היא סיבת המוות הנפוצה ביותר בשלב זה. קיימים מאמרים המורים על Hurley & כך שישנה ירידה באפקטיביות של אנטיביוטיקה בשלב זה של המחלה ( ). התמקדות ברווחה ובנוחות כמטרת טיפול עשויה להכתיב שימוש Volicer, 2002 בתרופות מורידות חום ובאנטיביוטיקה דרך הפה, אך תמנע אשפוז, מתן תרופות דרך הווריד וקשירת החולה. מסקנות לסיכום, הטיפול בחולה המצוי בשלבים מתקדמים של דמנציה דורש גישה מתחשבת, המבוססת על עקרונות הטיפול הפליאטיבי, השם דגש על רווחתו ונוחותו של החולה ועל תקשורת עם בני משפחתו ועם המטפלים בו. יש לפתח מטרות טיפול בזהירות ולהעריך אותן מחדש לעתים קרובות. האתגרים הייחודיים הקיימים ביישום גישה פליאטיבית באוכלוסיית חולים דמנטיים בהשוואה לחולים אונקולוגיים כוללים תקשורת מוגבלת, בעיות התנהגות, ובלבול.