אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 98 גורם הממקם אותנו בחיים ומהווה לנו עוגן ב"ים סוער". לבן אדם עם דמנציה יש קושי בהתייחסות לזמן. המחלה גורמת לו לאי-התמצאות בזמן, החולה אינו חש אחריות להגיע בזמן לשום מקום. לכן, שיחה על פרשת השבוע יכולה להכניס סדר לשבוע שלו, שכן הוא מבין שיש משהו לפני שבת ואחרי שבת. כאמור, אנחנו מקיימים את שיחתנו תמיד באותו זמן - באותו יום ובאותה שעה בשבוע - וביום חמישי (אחד משני ימי החול בשבוע שבהם קוראים בתורה). הגיוני ומתאים להתייחס אל השבת ולהתכונן לקראתה על ידי לימוד תורה. התייחסות לפרשת השבוע ולחגים היא התייחסות לחיים על ציר של זמן. לכל אדם יש סיפור אישי. הסיפורים של הקשישים במרכז היום מדהימים 3. סיפור: ומלאי משמעות. חשוב מאוד להתייחס לסיפורים האישיים שלהם ולכלול אותם בתוך מסגרת הסיפור היהודי הגדול. דבר זה נותן משמעות יהודית רוחנית לסיפור האישי של כל אחד ואחת. לדוגמה, פרשת "לך-לך" מדברת על יציאת אברהם ממולדתו, אור כשדים, כדי להגיע לארץ ישראל. אפשר לקשר את זה לסיפורי העלייה של כל אחד בקבוצה. כשמדברים על עשרת הניסיונות של אברהם אבינו, אפשר לשאול את הקבוצה איזה ניסיונות היו להם בעבר ואיך הם התמודדו עמם. מבחינה זו, אני מנסה להדגיש את הרצף הסיפורי מפרשת השבוע שלפני שבוע לפרשה החדשה ולהזכיר זאת בכל שיחה. כך אנחנו יוצרים המשכיות ונותנים תוקף יתר לסיפור של כל אחד מן המשתתפים. אני מנסה ליצור מסגרת מבחינת החוויה של הלימוד איפה היינו (בסיפור); (ב) איפה אנחנו עכשיו באמצעות התייחסות לשלושה שלבים: (א) (בסיפור); (ג) איפה אנחנו היום בסיפור האישי שלנו כיחידים וכקבוצה. להכיר בנוכחות של האחר הנמצא אתך. בדרך זו אפשר ליצור תחושה 4. קשר ישיר: של כבוד עצמי ושל מודעות להיותו של האדם אדם. מכיוון שבקרב המשתתפים ישנה מוגבלות מבחינת זיכרון ותחושת העצמי, בעקבות הזיקנה והדמנציה, חשוב להתייחס לכל אחד בקבוצה באופן ישיר, בקריאת שמות פרטיים ובמגע פיזית (לחיצת יד). בעבורי, מדובר כאן בהכרה בצלם אלוקים שבו נברא כל אדם. בכניסתי לקבוצה, אני משתדל להיות ער במיוחד להתייחסות הישירה הזאת ומקפיד לשמור עליה במהלך כל הפגישה, גם כאשר אני נפרד מהקבוצה בסיום הפעילות. לפני כל פגישה אני לומד את פרשת השבוע, כדי להתרכז בנקודות ייחודיות 5. היבט רוחני: העשויות להבליט היבט רוחני מסוים ולהאיר אותו באופן שמתאים לקבוצה. מטרותיי לעזור לקבוצה להתחבר אל התורה ולקבל ממנה השראה, תקווה ומשמעות. כאמור, ההתחברות הזאת חשובה במישור של זמן (עבר, הווה ותקופות השנה). אני מעוניין ליצור את ההתחברות הזאת גם במישור של המשפחה, של היחסים בתוך הקבוצה ושל המקום - ארץ ישראל. לדוגמה, בתורה נושאים רבים הקשורים לכל אדם. אפילו פרשיות שנראות לא שייכות לחיינו המודרניים, כגון פרשת הקרבנות, אפשר לקשר לחיינו בשיחה על משמעות ההקרבה לזולת או איזו השראה אנחנו מקבלים כשאנו מרגישים קרובים לאדם אחר.