Table of Contents Table of Contents
Next Page  9 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 9 / 86 Previous Page
Page Background

,nice to have

תלות בין גורמים במערכות מורכבות ועבודה משותפת להשגת מטרות, כל אלה אינם רק בגדר

. כלומר, כמעט בלתי אפשרי לחשוב על התנהלות אנושית וארגונית

must have

אלא הופכים אט-אט להיות

תוך התעלמות מהם. הדבר נכון בזירה הגלובלית וביחסים שבין מדינות וארגונים בין-לאומיים, כפי שהוא נכון

בהתנהלותה של מחאה חברתית מרובת קולות, תפיסות ואינטרסים במדינה אחת או בייזום של פרויקט קהילתי

ברשות מקומית קטנה. הוא נכון ביחס לאופיין המרתק של רשתות חברתיות באינטרנט, כמו גם ביחס לאופיין

המרתק לא פחות של רשתות חברתיות בלתי פורמליות במקומות עבודה.

לאחרונה קמים יותר ויותר מוסדות שמטרתם היא יצירה, הסדרה, פיתוח ותחזוקה שוטפת של שיתופי פעולה או

פעולה משותפת. האיחוד האירופי מהווה דוגמה בולטת ומוכרת, המשקפת גם את הבעייתיות ואת המורכבות

בתהליכים מרובי שחקנים אלה. במרחב האינטרנטי אין-ספור דוגמאות לתופעה – החל בשימוש הגובר בשיתוף

המבוססות על שיתוף במידע ועד לדוגמה המפורסמת של “ויקיפדיה“,

WAZE

קבצים ובאפליקציות כגון

שנעזרה באלפי אנשים כדי לייצר אנציקלופדיה ענפה, עדכנית ומתפתחת, בעשרות שפות שונות ובמעט מאוד

, מקדמות

IBM-

ו

HP

זמן. החברות העסקיות לא איחרו לזהות את הפוטנציאל, וכמה מן המובילות, בהן, כגון

). בעולם הולכת ומתפתחת, הן מטעמים

Open Source Production(

פיתוח תוכנות בשיטת הקוד הפתוח

)Collaborative Consumptuion(

צרכניים קלאסיים והן מטעמים סביבתיים, המגמה של צרכנות שיתופית

וכו‘). מובן שאפשר

Car Pull –

המאפשרת חיסכון בהוצאות (אפילו בשיתוף וחלוקה אחרת של משאבי תחבורה

לראות זאת גם באופן שבו צרכנים, תושבים ובעלי עניין אחרים, מתאגדים לפעולה משותפת, למאבק או לקמפיין

ציבורי כזה או אחר, בזכות שילוב של מודעות לחשיבות ההתארגנות המשותפת עם כלים (טכנולוגיים וארגוניים

כאחד) לפעול באופן שיתופי.

בתקופה זו ממש ניכרת התפתחות משמעותית גם במגזר העסקי בישראל, עם המודעת הגוברת לצורך

במומחיות בתחום ניהול שיתופי הפעולה. לצד ניסיונות שוטפים וחשובים להעשיר את ארגז הכלים המקצועי

של מנהלים ובעלי תפקידים שונים בארגון בכל הקשור למרחב זה, מתהווה בימים אלה רעיון ליצירת רשתות

רשתות

3

מומחים לשיתופי פעולה ושותפויות שיפעלו הן במרחבים הפנים-ארגוניים והן במרחבים הבין-ארגוניים.

,)CEO(

ובדומה למנכ“ל

CCO )Chief Collaboration Officer(

אלו יושתתו על בעלי תפקידים שיכונו

), כמו גם ולבכירים אחרים בארגון (סמנכ“לי משאבי אנוש, תפעול, שיווק וכו‘) יהוו

CFO(

לסמנכ“ל הכספים

ציר מרכזי במבנה ובהתנהלות הארגונית. הכוונה היא שבעלי תפקידים אלה יפעלו בתוך הארגון, כמו גם מול

ממשקיו החיצוניים, במטרה לעבוד עם מנהלים וגורמים מקצועיים אחרים לצורך שיפור התוצאות העסקיות על

לייצר השפעה – עם סמכות ובלעדיה –

CCO-

ידי שיפור הממשקים. במסגרת הכשרתם לתפקיד ילמדו אנשי ה

על תהליכים אסטרטגיים ושיתופי פעולה יום-יומיים בתוך ארגונים וביניהם.

הייעוד במרחב העסקי הוא לייצר ערך גבוה יותר לארגונים, הן בהיבטי הרווחיות והן בהיבטים של התמודדות

מוצלחת בשוק תחרותי, יציבות לאורך זמן, צמיחה, התפתחות ומוכנות לשינויים וכן איכות התרבות הפנים-

ארגונית והיבטים ערכיים נוספים. המגמה מסמלת, כאמור, התפתחות מהתפיסה המניחה כי שיתופי פעולה

טובים תלויים אך ורק ברמת המיקרו, כלומר באופיים של האנשים ובאיכות האינטראקציות ביניהם, לתפיסה

הרואה בשיתופי פעולה גם רכיב מאקרו חיוני לאופן שבו ארגון פועל ומתנהל, באמצעות תפיסה רחבה, הגדרות

תפקידים ומבנה, עבודה עם מודלים ותהליכים סדורים ויצירת תרבות ארגונית כוללת המעודדת ומקדמת שיתופי

פעולה.

9

עט השדה

2012

ספטמבר