Table of Contents Table of Contents
Next Page  8 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 86 Previous Page
Page Background

מודל ראשוני של תפקיד, המבקש לתת מענה יישומי לתפיסה זו והכולל תהליך הכשרה וליווי ייחודי כמו גם

ראייה כוללת של השדה החברתי במרחב של שיתופי פעולה וחיבור לרשת רחבה של מובילי שיתופי פעולה,

בתוך הגופים הפועלים בשדה וביניהם.

“אנחנו לא לבד“ – שיתופי פעולה כמגמה גלובלית

אך ראשית, מבט אל העולם. כפי שציינו, סיפוריהם של אורן ושרית משתלבים היטב במגמה גלובלית שבה

חלקים ניכרים בחברה האנושית, בהקשרים רבים ומגוונים, הגיעו להכרה ברורה הזוכה להסכמה רחבה: שיתוף

פעולה אינו עוד בגדר המלצה. למעשה, מדובר בכורח, ברכיב חיוני ביותר לצורך תפקוד אפקטיבי של מערכות

והשגת מטרות במגוון מרחבי החיים. הסיבות להכרה זו רבות וכרוכות במגמות המרכזיות המאפיינות את

תקופתנו. מגמה מרכזית, שרבות כבר דובר בה, היא קצב השינויים המהיר בעידן שבו אנו חיים. שינויים אלה –

הן בידע האנושי והמערכתי והן במבנים ארגוניים, קהילתיים ואפילו מדינתיים וגלובליים – גוררים גם אי-ודאות,

קושי להסתמך על תכנון לינארי וצורך בגמישות רבה. מגמה נוספת היא תלות גדלה והולכת בין יחידים, קבוצות,

מגזרים ומערכות. ההתמקצעות, המומחיות והספציפיקציה של הידע והיכולות האנושיות מצד אחד, לצד

מורכבות הבעיות והצורך לספק פתרונות אינטר-דיסציפלינריים מצד אחר, מחייבים שיתוף פעולה בין גורמים

רבים מאוד כשכל גורם נדרש לתרום את ערכו המוסף הייחודי. התיאום בין גורמים אלה הוא מלאכה לא פשוטה

בלשון המעטה. פיזורו של הידע וביזורו, כמו גם הגלובליזציה והדמוקרטיזציה שלו בזכות אמצעים טכנולוגיים

ומערכות תקשורת מתקדמות, כל אלה תורמים גם לשינויים מרחיקי לכת בדרך שבה פועלות כיום מערכות

שלטוניות, כמו גם עסקיות, ובאופן שבו מתקבלות החלטות. השפעה והשתתפות חברתית-פוליטית-כלכלית

של אזרחים, כמו גם מעורבות עובדים במקומות עבודתם, “השטחה“ של ארגונים ונטייה לניהול מטריציוני,

משנים את האופן שבו אנו חווים ומתנהלים בכמה מן המרחבים החיוניים ביותר בחיינו. סמכות, שליטה והיררכיה

אמנם לא איבדו את מקומן המרכזי ברבות מן המערכות האנושיות, הארגוניות והקהילתיות, אך לצדן הולכות

וצומחות בקצב הולך וגובר תפיסות ופרקטיקות המבוססות על שוויון, השתתפות וחלוקה בידע, כוח והשפעה.

לצד הצמצום במשאבים והתחרותיות הגוברת בתחומים רבים, לא מעט מזהים כיום את הפוטנציאל המשמעותי

“להגדלת העוגה“, דווקא בדרך של שיתופי פעולה.

על בסיס מגמות אלו, וההכרה הנובעת מהן, כאמור, אנו עדים כיום למאמצים הולכים וגוברים של ארגונים

ומערכות שונות בעולם לייצר מיזוגים, שותפויות ושיתופי פעולה. יותר ויותר נמצא כי שיתופי פעולה ושותפויות

מהווים חלק מאסטרטגיה של צמיחה עסקית ומרכיב מהותי באג‘נדה הניהולית. מנכ“לים של חברות מובילות

מדברים על “סינרגיה“ בעבודה הארגונית, ואפילו גנרלים במערכת הביטחון – שאין ספק בדבר אופייה ההיררכי

– מקדמים את תפיסת ה“שילוביות“ מתוך הכרה ברורה בהכרחיות של החיבור והשילוב בין חלקי המערכת

השונים.

אפשר לתאר את התהליך גם כשינוי של נרטיבים. עד לאחרונה עוד שלט בכיפה הנרטיב המוביל שלפיו “החזק

שורד“ (אין להתכחש לכך שהוא עודנו נרטיב משפיע ביותר גם בימינו). באופן זה למדנו להבין את הביולוגיה

ואת האבולוציה והתפיסה תורגמה גם למרחב היחסים שבין מדינות, עסקים, קהילות וכיו“ב. המשמעות של

הפוליטיקה, גם בזירה המקומית ואף בזו הארגונית, הייתה “לנצח בכל מחיר“, וכדי לנצח “יש להיות חזק“,

להשתמש בכוח ולהביס את היריב. אולם, כפי שכבר ציינו, לצד נרטיב זה הולך וצומח בתקופה האחרונה “סיפור

חדש“. מדובר בסיפור המסופר באין-ספור סיטואציות והנשמע בפיות רבים בכל העולם ולפיו שיתוף פעולה,

8

עט השדה

2012

ספטמבר