Table of Contents Table of Contents
Next Page  7 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 7 / 86 Previous Page
Page Background

“עיר ללא אלימות“ של המשרד לביטחון פנים ברשות המקומית הסמוכה. אולם לעומת האתגרים שניצבו

עמדה

19

בפניה במסדרונות העירייה, הייתה העבודה עם בני נוער בגדר משחק ילדים. שרית, שכבר בגיל

בנחישות וללא חשש מול מחלקה שלמה של חיילים, שהמילים “כללים“ ו“גבולות“ כלל לא הופיעו בלקסיקון

שלהם, לא האמינה לכאבי הבטן ולתחושת חוסר הביטחון שהיא חשה בכל פעם שנדרשה להגיע לחדרו

של איש נמוך קומה אחד – הגזבר. “את לא זזה בלי אישור שלי“ ו“אל תתעסקי בדברים שאת לא מבינה

בהם“ היו הביטויים הפשוטים יותר לעיכול. חוסר הסבלנות שהפגין כלפי כל דבר שלא קשור בדיוק לשאלה

ששאל וחוסר העניין הכללי שלו בתכנית הוציאו אותה מדעתה. גם עם שאר העובדים שאיתם נדרשה

לנהל קשרי עבודה שוטפים המצב לא היה פשוט. דיונים וישיבות שכינסה כדי לקדם פרויקטים חיוניים היו

מתנהלים באי-סדר, בהאשמות הדדיות ובחוסר יעילות. היו מנהלי מחלקות שלהרגשתה ראו בה מטרד

ומול אחרים, כשניסתה דווקא להפגין אסרטיביות ולדרוש את מה שהיה נראה לה נכון מקצועית, נכנסה

לעימותים שאף דרשו מעורבות של המנהל שלה. בסופו של דבר, מאוכזבת מעצמה ומיואשת מהרשות,

החליטה להצטמצם בשאיפותיה, לעבוד עם אותם שניים-שלושה אנשים שאיתם הרגישה חיבור אישי נעים

ונוח, ולהתחיל לחשוב על דרך מוצא.

אין ספק, אורן ושרית כאחד הם אנשים ברוכי כישורים, מקצועיים, בעלי ניסיון בתחומי עיסוקם וחדורי מוטיבציה

להצליח ולתרום. כמוהם רבים אחרים מובילים כיום עשרות תכניות חשובות בתחומי החברה, הקהילה והחינוך

בכל רחבי הארץ, ובדומה להם מתמודדים עם אתגרים מורכבים בקידום התכנית בתוך המערכות שבהן הם

פועלים, ברתימת שותפים חיוניים לעשייה, בהתמודדות עם התנגדויות וקונפליקטים ובניהול שוטף של ממשקי

העבודה, המהווים מרכיב בלתי נפרד מעבודתם, מתפקידם ומהצלחתם.

הבשורה הטובה היא שהם לא לבד. כפי שנציג במאמר זה, בכל העולם, בשדה החברתי כמו גם בשדה העסקי,

בעלי תפקידים רבים מתמודדים עם קשיים זהים יום-יום. אולם, צרת רבים היא רק חצי נחמה. על כן, הבשורה

הטובה באמת היא שיש מה לעשות. הקשיים בניהול ממשקים ושיתופי פעולה אמנם מובנים באופן שבו פועלות

היום יותר ויותר מערכות, אך הם בהחלט לא בלתי ניתנים לשינוי. למעשה, עצם ההתמודדות איתם ותפיסתם

כאתגרים הטומנים בחובם פוטנציאל רב לצמיחה ולהתפתחות היא המפתח להצלחה. התמודדות אפקטיבית

עם אתגרים אלה, בניגוד לדעה הרווחת הטוענת כי “הכול תלוי באופי של האדם“, היא דבר נרכש, כלומר משהו

שניתן ללמוד, לתרגל וליישם. אכן, אנשים שונים עשויים להגיע להתמודדויות אלו עם נקודות פתיחה שונות

(על רקע אופי, ניסיון חיים, רקע תרבותי וכו‘) אולם אין מי שלא יכול להרוויח מהניסיון לענות על השאלה “מה

עוד יש לי ללמוד לגבי האופן שבו אני מנהל שיתופי פעולה?“ בעינינו, מדובר באחת השאלות החשובות ביותר

להתנהלות אפקטיבית בכל ארגון, קהילה, רשת, שדה מקצועי ואפילו משפחה. לפיכך, מאמר זה נכתב לאור

שלוש הנחות מוצא בסיסיות: ראשית, שבעולמנו ניהול שיתופי פעולה הוא הכרח. שנית, שכאנשי מקצוע (ולא רק)

כולנו מנהלים בפועל הרבה שיתופי פעולה כל הזמן. שלישית, שכולנו יכולים לשפר במידה ניכרת את האיכות

והאפקטיביות של שיתופי הפעולה שאנו מנהלים באמצעות מודעות, רכישת כלים ותרגול.

במסגרת מאמר זה נתמקד ברלוונטיות של תחום הידע ההולך ומתפתח של ניהול ממשקים ושיתופי פעולה

לשדה החברתי, ובפרט לעולמם של מנהלי תכניות ארציות ברשויות, רכזי פרויקטים ביישובים, ובאופן כללי כל

כללים“, ובסופו – “מובילי שיתופי

ַ

אותם בעלי תפקידים, כגון אורן, שרית ואחרים, המכונים בתחילת המאמר “מת

פעולה מקצועיים“. נבקש לתאר תפיסת תפקיד הכוללת לצד המקצועיות ברמת התכנים ותחום העיסוק הנושאי,

גם הפנמה של ניהול הרכיב הממשקי-שיתופי כחלק בלתי נפרד מן המקצועיות של ה“מתכלל“. בתוך כך נציג

7

עט השדה

2012

ספטמבר