5 / 86
5
עט השדה
2012
ספטמבר
האתגר התמידי המעסיק אותם: ייעול המתנדבים ושימורם לאורך זמן.
בחלקו השני של הגיליון, יומן שדה, השארנו למילה הכתובה לבדה לקחת את הקוראים למחוזות של שיח
מקצועי, אישי ופנימי. בחלק זה מובאים, על כן, חוויות ורשמים של אנשי מקצוע. המאמר הראשון חושף את
סיפורם של עדיאל, עמרי ועידו, חברי מועצת תנועות הנוער בישראל, בעקבות שהותם באתיופיה. מאמר זה
חושף את האתגר שהציבו לעצמם במהלך מסע למידה אישי ומקצועי מרתק לאתיופיה – לנסוע רחוק, אל מעבר
לגבולות ישראל, להכיר וללמוד את תרבותם של יהודי אתיופיה. את דבריהם אספה ד“ר ענת פסטה-שוברט,
מנהלת מרכז ידע אשלים, בראיון שערכה עמם אחרי שובם מאתיופיה. עד כמה הם היו ערים לעובדה שהבנתם
את הקהילה האתיופית תשתנה לאורך המסע? עד כמה עמדה מולם השאלה – האם ומה יקרה אם יגלו סיפור
גדול אחר על יהודי אתיופיה? המאמר מציע שלוש פריזמות שדרכן אפשר לקרוא את דברי המרואיינים – נקודת
מבטם של עדיאל, עמרי ועידו, נקודת מבטו של עמרם, שליווה אותם במסע זה, וכן נקודת המבט של כותבת
המאמר.
המאמר השני, פרי עטם של ד“ר פלורה מור ראש תחום בכירה ביחידת ילדים, נוער וצעירים באשלים ואיתמר
לוריא פסיכואנליטיקאי, מתמודד עם אתגר ההתאמה של תכניות התערבות בחינוך לעבודה בקהילה החרדית.
חלק מן האתגרים שעליהם מצביעים מור ולוריא חבויים בשאלות ובדילמות מקצועיות כגון: מהי עבודת
הצוות החינוכי, מהי הרחבת עבודת המחנכים לאור חשיבותו של המחנך בעבודה עם תלמידים בסיכון, מהי
הטרמינולוגיה המקצועית וכיצד להתאימה להלכי הרוח של הקהילה, מהו השימוש בשפה רגשית שאיננה זמינה
לחדר המורים החרדי, ומה הצורך בפיתוח תפיסות עבודה עם תלמידים במצבי סיכון במרחב החינוכי החרדי.
החלק השלישי של הגיליון, ניהול ידע ופיתוחו, מעלה בפני הקוראים את האתגר של שימור הידע ושיתופו בארגון.
בחלק זה מציג דניאל קרני, מנהל פיתוח ידע במרכז ידע אשלים, את סוגיית השיתוף בידע כתופעה הצוברת
תאוצה בנוף הארגוני, לפחות בפן ההצהרתי שלו. המאמר מספק תשובות לשאלה מדוע הכלים הטכנולוגיים
לבדם אינם מספיקים כדי ללכוד את הידע הייחודי בין כותלי הארגון, וכן מציע הסתכלות רעננה על תופעת
ברות בין עובדי
ִ
שיתוף בידע, כחלק אינטגרלי מתרבות ארגונית רחבה ומאפשרת, המעודדת חדשנות, יצירתיות וח
הארגון השונים.
החלק האחרון של הגיליון, פינת קריאה, מתמקד בספרות מעניינת ורלוונטית לעשייה החברתית בתחום ילדים,
נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם. בפינה זו אנו נותנים במה לאנשי מקצוע מתוך הארגון ומחוצה לו
לקרוא ולנתח ספר חדש ורלוונטי לעשייתנו, ולשתף את הקוראים בחוויה האישית והמקצועית שעברו בעקבות
כך. הפעם בחר צבי עמלי, מנהל התכנית להכשרת מנחי קבוצות ביחידה ללימודי המשך בבית הספר לעבודה
סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ומרצה במרכז ידע אשלים, בשני שירים העוסקים בילדוּת: “מוריד הגשם“ מאת
אהרון אלמוג ושיר שכתבה כלת פרס נובל לספרות ויסלבה שימבּוֹרסקה, שהלכה לעולמה השנה. תגובתו של
עמלי לשירים ניתנת מנקודת מבט התפתחותית, כשהדיאלוג המרתק בין המילים לבין הניסיון האישי והקולקטיבי
שלו מציב אתגר מרתק בפני הקוראים. זו גם הזמנה אל הילד/ה שבכל אחד מאיתנו להצטרף אל השיח העוסק
בדחף החיים היצירתי, בתשוקה היוצרת ובמחשבות על כוחה של שירה, ועל התנאים המאפשרים או מדכאים
צמיחה.