4 / 86
4
עט השדה
2012
ספטמבר
אתגרים במרחבי הפיתוח והעשייה בעולם החברתי
ענת פסטה-שוברט, מנהלת מרכז ידע אשלים
עמותת אשלים רואה חשיבות רבה בקידום שיח מקצועי כחלק מהדיון הכולל בדרכים לפיתוח אפיקי למידה
בקרב אנשי מקצוע העובדים עם ילדים, בני נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם. הגיליון התשיעי של “עט
השדה“ עוסק במובנו הרחב של פיתוח שיח מקצועי זה, והוא בנוי מארבעה חלקים: שיח עמיתים; יומן שדה; ניהול
ידע ופיתוחו; פינת קריאה.
גיליון זה משקף אתגרים שונים שאיתם מתמודדים אנשי מקצוע בשדה העשייה החברתית. בחלק הראשון, שיח
עמיתים, אנו פורסים בפניכם שלוש סוגיות רלוונטיות למרחבי הפיתוח, העשייה וההערכה של תכניות בעולם
החברתי: בניית שיתופי פעולה; התאמת מחקר הערכה לתכנית התערבות ייחודית הפועלת במרחב ייחודי –
ברחוב; שימור מתנדבים מהדורות השונים בעולם החברתי.
הגיליון פותח במאמרם של עמרי גפן ויואב הולן מקבוצת “גבים“, הפועלת לחיזוק ולהעצמה של שיתופי הפעולה
בארגונים, בקהילות ובמשפחות. גבים מקדמת תהליכי למידה וצמיחה בניהול המרחב הבין-אישי, תוך הנחלת
תפיסת עולם של הידברות כערכי ליבה וכדרך להשגת תוצאות אפקטיביות. עמרי ויואב מציפים את האתגרים
הייחודיים העומדים בפניהם של בעלי תפקידי ניהול, ריכוז ותכלול בשדה החברתי, תוך הדגשת הצורך בפיתוח
מקצועיות כחלק מתפיסת תפקיד חדשה של השחקנים המובילים בשדה החברתי. לטענתם, המקצועיות
שמעבר למקצועיות היא היכולת ליצור ערך גבוה באמצעות ניהול אפקטיבי, מובנה ומיומן של ממשקים ושיתופי
פעולה בכלל, ובשדה החברתי בפרט.
המאמר השני שנכתב על ידי ד”ר מאיה לביא-אג’אי, רכזת אקדמית במרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם
והחברה, במחלקה לעבודה סוציאלית ע”ש שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופרופסור מיכל קרומר-נבו, ראש
המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה, עוסק באתגר של פיתוח תפיסת עבודה ייחודית לעבודה
עם בני נוער שהקהילה והשירותים החברתיים אינם מצליחים להציע להם מענים מותאמים. במוקד המאמר
התייחסות לתוצאות של מחקר הערכה שליווה את “בראש אחר“ – תכנית התערבות ששמה לה למטרה להגיע
אל בני נוער הנדחקים ומודרים לשוליים, ובעיקר אל בני נוער המבלים את רוב זמנם בזירת הרחוב. ייחודיותה
של התכנית, שהיא פרי יוזמה ושיתוף פעולה של ג‘וינט-אשלים, משרד הקליטה, משרד הרווחה וקידום נוער,
טבועה בשמה המקורי – “בראש אחר“, ומתבטאת בעיקר בפרקטיקות העבודה ה“אחרות“. האתגר המרכזי של
הפרקטיקות הללו הוא להציע לבני נוער שאינם מגיעים למערכות הטיפוליות, מענים התואמים את צורכיהם ואת
מצבם.
המאמר השלישי דן באתגר של הכלת מתנדבים בארגון, ובודק כיצד אפשר לשמר מתנדבים מהדורות השונים.
רונית בר, מנהלת תחום התנדבות בג‘וינט ישראל, וליאורה ארנון, מנהלת פיתוח ידע מטעם הארגון, מציעות מענה
יישומי לאתגר זה בדמות טיפולוגיה מעניינת שאותה הן מבקשות ליישם בעולם ניהול המתנדבים מדורות שונים.
מעבר לדיון במאפייני המתנדבים, בר וארנון סוקרות את הכלים העומדים לרשות הארגונים בבואם להתמודד עם
שיח עמיתים