כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

זה ששני הצדדים משתדלים להספיק מה שיותר, לפני שיגיע לארץ שליח מאמריקה שרוצה לרסן את מעט היצרים! ימים יגידו! צהריים, 5.4.2002 2 !יקרה אצלי לאה. הייתי בדיוק במקלחת שלא העזתי לחלום עליה, לולא אלזה. אני מרגישה, לצערי, לא מאוד טוב. שכבתי לישון אתמול עם בערב כאבים חזקים במותני הימנית, שאינם עוברים גם בקומי. ממש מייאש אני אותי. התקשיתי כדי לקום ללכת לשירותים. לא רציתי את להעיר אלזה באמצע הלילה יד על וכך, עם הקירות ההליכון, גם איכשהו חזרתי למיטה, ומאוד לא רציתי לקום בבוקר. לזכותה של היא אלזה, דרבנה אותי ועזרה לי. קמתי, עשיתי אינהלציה, אכלתי, התרחצתי ומדברת וכך לאה עם עובר איכשהו היום, ואני בפחד לקראת לא אם הלילה. יוקל לי, אזדקק מחר בבוקר לעזרתכם ושיבוא אליי הרופא שמסרב לבקשתי להגיע, ומייעץ ללכת אני למיון. חושבת לבלתי את אנושי אני סירובו. אמנם זקנה לא אבל מאוד, עשיתי חוזה או לפרק למשך או שנותיי ימיי, ואני עדיין קיימת וזקוקה כאדם חולה וכואב לעזרה! נחמה, 6.4.2002 א נ י את מושכת הערב, לי שיישאר פחות אני כי לילה, רק מפחדת מדבר אחד, לא שמא אוכל לקום לשירותים ואזדקק את להעיר היא גם כי אלזה, זקוקה לשנת בלי לילה הפרעות. אבל אני ערב של בסופו מקווה את לעבור ומה הלילה שיהיה איני יכולה לדעת, ועגום ועצוב לי לי שאין מילת ניחומים לומר. רציתי מאוד לשמוח כשדוד כי לי אמר בעוד שבועיים תמר יקירתי חוזרת עבר אבל הביתה, עליי לילה קשה בכאבים במותן ימין, ובזרוע שמאל, ובקושי רב נסחבתי לשולחן, עם קפה כוס שתיתי כפית סוכר, ואני עושה אינהלציה, אחרי שבלעתי תרופות למיניהן. יום היום ראשון, אלזה יוצאת לחופשת היא יום. עושה למעני קמה גם הכול. הרבה בלילה לי לעזור להגיע לשירותים. אני יגיע מעט עוד דוד כי מקווה אליי ויביא את זאת בכל הרופא מה שייעץ לעשות אתי. בינתיים אלזה תרחץ אותי במים חמים. זה אולי במעט ירגיע את גם כאביי. לשכב איני יכולה. דוד עם דיבר הרופא. תשובתו הוא כי היה בעצמו חולה, ועכשיו הוא עמוס בחולים, הוא ולי מייעץ לבוא לחדר לא מיון. עוזרות כל כי טענותיי תנועה גורמת לי מכאוב ואיני יכולה לא והם לנסוע. מבינים כי אותי, איני מסוגלת אפילו לעלות [ 99 ]