כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

ממה שחשבתי במשך חוסר השינה. כולם עברו כל בראשי. קרוביי ומיודעיי על שמותיהם כמה עד לי, שידועים בניי, נכדיי. את קורות חייהם, בזמנם יכתבו בעצמם. ארצה הגעתי לאחותי היחידה לי שהייתה בארץ, וחייתי ידה על שנה. בשנת 935 ו אם כבר ואני בני - לילד עודד, הגיעו לא הם הורי. מצאו תעסוקה מתאימה לכישוריהם. שני להם היו בן בנים. אחד, איני זוכרת את בדיוק גילו, עדיין בגיל העשרה, והוא עסק בחלוקת חלב מבית לבית. הצעיר, עדיין למד קטן, בבית איש אבא ספר. מוכשר, עדיין צעיר במושגים של לא אבל עכשיו, לו הייתה תעסוקה במקצועו והוא נעשה רועה פרות אחדות היה לא אבא שקנו. בזה ספסר, היה אפשר להרוויח יותר, לא אבל הוא. אחותי מסיבות שלה התאבדה. אבא נפטר מיגון. בתו את אהב מאוד הבכורה. אחי נשא מרדכי כל עבד אישה, חייו. נולדו להם שתי - בנות דליה, יוספה ובן - יצחק. כשהגיע לגיל הפנסיה אחי חשב ינוח קצת אולי וייהנה אבל בחייו עישן את שרף הרבה, הריאות ונפטר. גיסתי אסתר נפטרה גם צעירה היא. דליה, שהייתה נערה יפה, עמדה להתגייס בגיל לצבא 18, באה אפילו לנו להגיד טרם שלום גיוסה, פגשה בטיול את לכך קודם פנחס ונישאה לו. בחור עושה רושם אני טוב. חושבת כי היה באמת ג׳וק לו היה אבל כזה. בראש: להתעשר! ומהר. החל את לחפש בכל העושר נדד העולם, לכל זה לשם מקום בו שחשב להשיגו, אפילו לסיביר הקפואה הגיע, ועייף ויגע ומדוכא הגיע חזרה אל הביתה של חיקה (לא דליה נמצא לו מכרה זהב!) אין שם גם נחת הרבה מהילדים, שלושה להם בנים לי אין ובת. הכוח לדבר כל אודות הדאגות והצרות, הגם שאני מצטערת באמת בשביל דליה. נחת קצת נראה אצל לי יוספה, מרחוק נראה לי, הלוואי שהרגשתי תהייה נכונה. יש להם, ליוספה ואלי, שני בנים ובת. יוספה בילדותה הייתה מעט פעם מרדנית. בהיותה תלמידת לא ספר בית חזרה הביתה ונרדמה על עם ספסל הילקוט תחת בגן ראשה ציבורי. אנשים טובים אספו אותה הביתה והיא לא רצתה להגיד כתובתה. הלינו אותה, וכשישנה חיפשו בילקוטה ומצאו את כתובת אביה, טלפנו אליהם, וההורים המאוד באו מודאגים בשמחה ובתודה לאנשים שאכפת פעם להם, היו כאלו, ולקחו אותה הביתה. כך אחר גם לה הייתה אכזבה באהבה. זה קורה! אהבה לא מישהו רצוי ובסוף נישאה לאלי. את פגשה אלי, לב טוב בחור ובעל משפחה שני טוב. להם בנים נשואים בת, וגם ונכדים. ואני אפילו מרחוק שמחה בהם. ילד היה איציק דיסלקטי. למד לא ילד היה טוב, קשה נער בבית. יפה. נפגש עם למזלו נערה אחת משתי אחיות שלאביהן הייתה חנות. העסיקו אותו בחנות, [ 90 ]