כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

ערב שאביבה עוד הכינה. מעט תחזור אלזה ועכשיו אני שוב הולכת לטלוויזיה, לראות ולשמוע מה יגידו חכמים. נחמה, 6.3.2002 כך כל לא זה חשוב. טעיתי ברישום תאריכים ואיני שוב כי מתקנת אטעה. ו ק ר ^ טוב! רוב חיכיתי הלילה של לבואו לי היו הבוקר. כאבים בגב, בידיים, בראש. כשאני קמתי, אני לי. הוקל לא באמת שיש חושבת צורך לרשום כאב. היא זאת לצערי מציאות ואני כהרגלי את מצטטת הקורה אצלי. לבושתי, כמו הרבה גם אני דברים, שוכחת ללא לכתוב מה שגיאות, שזיקנה לי. מעוללת ממש אני לי. כואב נאבקת בהרבה אבל דברים, איני מסוגלת להצעיר! בעד שילמתי תיקון הטלוויזיה 468 .₪ בדקתי במעמד הטכנאי, נראה הכול אני אבל תקין. מתקשה בלי לשמוע אוזניות, והוא היה צריך משהו להתקין לזה. דוד אבל לו, אמר הוא כנראה ויש שכח, צורך לטלפן בזה גם אני אליו. מתקשה, ושוב אני צריכה דבר אפילו כזה פעוט מדוד. לי אין אבל אווילי, ברירה אחרת. צלצלתי לדוד. זה כי לי אמר בעצם אינו שייך למתקן, פשוט חסר דבר איזה קטן שנחוץ לקנות. מתי שיתפנה יקנה ויסדר זה. את בן. תודה קמתי הבוקר אחרי לא שינה מרעננת במיוחד. כרגיל כאבים ביד בייחוד שמאל, אבל בבוקר עם קפה שתיתי פרוסת לחם, עשיתי אינהלציה וקוראת של עיתון שבת. דברים מעניינים אודות חקר המוח. כי מובן איני מתקרבת אפילו למקצת איך אך הבנתם, שאני מבינה, לי מעניין לקרוא. זזה איני מהמקום. אלזה עוסקת במטבח, והנה היא אלי מביאה להראות כי במקרר נשברה אצטבת זכוכית. לא בטח היא נשברה סתם מה אבל מעצמה, יעזור לי איך לחקור ומה, לא זה ידביק אותה בחזרה. מה קרה אמרתי שקרה, תזרקי, לא היזהרי להיפצע מזכוכית. יכול זה גם לקרות למישהו אחר. אולי חוסר זהירות כלשהי. היא תיזהר בלי להבא, שאני אגיב. כבר דבר אמרתי חכמה ידוע, בעבודת לא זר, בעצמך יש בידייך, מה לקבל שיש. עוד היא מעט תרחץ אותי ותלך לקניות צורכי הנה בית. דו״ח מפורט מתחילת יומי. נחמה, 5.3.2002 א לז ה חזרה, קנתה, הכינה צהריים, לי היה אכלתי. צורך לעשות עוד ולא משהו לי, צלח וזהו. [ 83 ]