כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

אין אצלי שברים בעצם כלשהי, לי שיש הגם בגב כאבים היה עליון. רצוי שרופא יבדוק והנה אותי, רופא המשפחה עבד לא אתמול והמחליפה אותו היא כי אמרה עמוסה בחולים ואינה יכולה להגיע אליי. יעצה ללכת אבל למיון, איני במצב שיכולה להתרוצץ. מה שיהיה יהיה. שלי הצורה עין איומה. שמאל גם כחולה, הלחי יד על אבל הפה! איני מתכוננת ללכת לבחירת מלכת יופי, פעם אולי מה אחרת. דעתכם? צלצלתי לרופא. איך לו סיפרתי הוא אבל המצב, הוא כי אמר עמוס ואינו יכול להגיע. אבל כי אמר אסע למיון ויעשו לי צילומים. כי אמרתי איני מסוגלת להתרוצץ. קחו ״אז אמבולנס״. נותני עצות תמיד חכמים. איני רוצה את לבזבז מעט הכוח שאולי לי אין באמת ויהיה מה שיהיה. בינתיים אני הולכת לשכב במיטה. 2.3.2002 ילוד עם דיבר מתקן טלוויזיות. יגיע אם לבדוק כדאי בכל לתקן. זה מקרה יעלה ₪100 זה בעד אני שיבוא. מבינה אחד כל של שזמן חשוב, ואינו חייב לבזבזו לריק, אבל צודק. הארנק שלנו מתרוקן, והכול בגלל הכישלון שלי וככה אני נראית! מצטערת. נחמה יום {{כשיו שישי, 4.3. בשעה 00 בא :וו טכנאי טלוויזיה שדוד הזמין אותו בטלפון, אמר שהוא טוב מכשיר וכדאי לקח לתקן, אותו למעבדה והשאיר קבלה, אמר שביום יביא שני ביום או ראשון אני אותה. יהיה זה כי חושבת בסדר. מקווה. התרחצתי. אלזה הולכת לקנות עיתון ומצרכים ואני אשכב במיטה. \בת £( עבר בבוקר. לילה, קמתי, הלכתי בעזרת הליכון, אכלתי דייסת קוואקר, גם שתיתי קפה. אלזה רחצה אותי והילדה באה לבקרני. היא הורידה לפניי מקצת צרותיה, לה ויש בן הרבה. יחיד אבל להם, יחיד במינו, ששני ילדיו גדלים אצלה. הוא גרוש, פעם התחתן שנייה לו ואין בית. מגיע לאמא, מתחצף גם כלפיה. בביתו המסוכסך ישנם שלושה ילדים. לי ממש קשה לתפוס בהכרתי את לי ודי המצב, לכתוב רכילות, מצב זה אבל קיים, לכם שידמה שאתם ספר איזה קוראים קלוקל. זאת לצערי מציאות עגומה לי והיה מאוד, צורך לכתוב. [ 81 ]