כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

בחיפושיה, בסוף מצאה בחור ישיבה באמריקה, אחד כל ודרכו וייעודו. יבושם להם! הקשבתי בחמש ל״ערב לא חדש״. יכולתי הרבה כי לשמוע רישע הפסיקה אותי באמצע. לא חשבתי שהפסדתי רק הרבה, כי סיפרו נתפשו רוצחיו של זאבי. כמו יוסי אני גם שריד, יש כי חושבת להענישם, לא בגלל חיבתי המרובה אלא לזאבי, שיש כפי אמרה מרחוב יהודי בעיירתי, איפה בה שגדלתי, אמרו תמיד עם אמרות חכמות, אחד איש כמו: רואה צעיר נותן מכות ליותר מבוגר, שאל אצלו, מה? בגלל וסיפר את הצעיר סיבתו. לו, אמרו נכון, הכלב שווה איך אבל מכות מעז אתה להכות אבא? רוצחים שנתפשו בפשעם, יש להעניש! נחמה נתניה, 21.2.2002 מעניין, אחרי שאני אני כותבת מבחינה בשגיאות כתיב פעם עוד אבל בעצמי, כותבת שגוי. רבע ל פני שעה אלי צלצלה תמר נכדתי, שנמצאת בברזיל בטיול תענוגות. יקרה שלי, כי שימחתני, זכרת גם אותי ממרחקים. לך טוב כל יקירה! סבתא נחמה. להתראות. 21 . 2.2002 V אני כשיו הולכת לקלקל לאלזה להסתכל בטלוויזיה, מפני שהיא מעוניינת בדברים ממה אחרים שמעניין מה אין אותי. לעשות. היא מעכבת כמה עד אותי שהיא יכולה, לא כדי להעביר לתוכנית כך כדי עד אחרת, שאני מאחרת לפעמים את תחילת החדשות. בנינוחות, אני כי בחיוך, הרי שזה מבינה, כמעט הבידור היחיד אבל לה! שנמצא זה אצלי כי עם הקשר 1 הסובב לא אותנו. תמיד לנו מספרים נכון! מעט אני אבל בין קוראת השורות. לי היה לא עוד טלפון מעודד. איני רוצה לצלצל, כי הוא אולי ישן, נח אחרי העבודה, ואני מחכה. ולא לשווא. עודד צלצל כשקם ממנוחתו. שמחתי שאצלם הכול בסדר! אני מעט מתביישת. אני כותבת שגיאות כתיב. כנראה הזדקנתי מאוד!!! 1 טוב !וקר חדש! קמתי משנתי. אלזה כוס לי מגישה קפה, מדליקה לידי תנור חימום, לי מכינה [ 77 ]