כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לאלז ה החמודה בביתי! ליום הולדתה היום. רצוני ותפילתי טוב לכל עבורה וחיים היי טובים. מבורכת! אוהבת אותך, סבתא נחמה, נתניה, 13.2.2002 ם ^ כל כישרונותיה, פיקחותה, ישנם גם צדדים אחרים באופיה (כמו לכולנו), כאלו שמפריעים היא לי. תמיד בכול צודקת ומבטלת את לגמרי אני אם דעתי. אומרת כמו לא משהו שהיא היא רוצה, מרימה פעם קול. לפני הרבה שנים, בביתי ההיסטורי, ואני צעירה, אימפולסיבית, חכם איש לי אמר על בוויכוח משהו, כשאני לא דיברתי הוא וכה בשקט, אמר, דווקא אדם בשקט, מבוגר ממני: את ״בתי, יודעת, מי שמדבר בקול צעקני מעט, תמיד סימן שאינו צודק". וכמה הוא צדק! ודי לחכימא ברמיזא. נתניה, 17.2.2002 0 עם כשהייתי נערה צעירה ויפה, ביקר בעיירה בחור בשירות צבאי, בחור יהודי נחמד עם שהתיידד נערות העיירה. כמובן פסח שלא עליי, ופעם חלם כי לי סיפר בשנתו עליי. התרעמתי. איך אתה הוא ואז זה? את מעז בכלל אמר: ״גבירתי, בחיים נמצא כך כל הרבה רוע, ואודות הטוב חולמים". אני ובכן שכבתי היום לישון מעט כהרגלי, וגם חלמתי, תצחקו מה, אודות והנה שוב אני צעירה ונמצאת עם יחד אמא, והיא מגישה אוכל לקרוב כלשהו ובצלחתו אני דג רואה מלוח שמן וטעים, וריר נוטף אני מפי. את שואלת אמי, גם יש אולי עבורי דג חתיכה מלוח? קיבלתי ונהניתי. כנראה באמת שאני יכולה להיות וגם צעירה זקנה, אפילו בחלום, אם עם הגשמתי דג חתיכת מלוח! נחמה. 17.2.2002 !?בוקר קמתי משנתי בהרגשה לא טובה, חולשה כללית. קפה כוס שתיתי בסוכר, זה תמיד מאושש מעט. בשעה עשר אלזה רחצה אותי במים חמים, לי היה כי חזק, קר. שכבתי וישנתי שינה טובה. כך אחר ביקרה אצלי שכנתי לאה. פטפטנו מעט, אכלתי ארוחת צהריים ואני רושמת דו״ח מיומי והולכת שוב בלי לישון, מה לדעת באמת קורה בעולמנו המסוכסך. כמה לפני דקות צלצל אליי איציק להזמין אותי לחתונת בתו, שיהיה במזל טוב, [ 73 ]