כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

ני £$ תמיד מתלוננת דא, ועל הא על והנה ישנם גם דברים טובים שבאים אליי. אחד, היה כזה מיוחד שהטלפון הקו ועל צלצל הייתה תמר החמודה, יקירתי שמטיילת בעולם וזכרה אותי וזה מרחוק, את לי מחמם הלב. תודה, תודה חמודה! עוד מקווה לראותך כשתחזרי בשעה טובה הביתה! סבתא האוהבת נחמה 27.1.2002 ש כ ב תי לנוח היום אחרי הצהריים מאוחר, מפני חן עם שדיברתי שנמצאת היום אתי, איחרתי לחדשות של שעה אבל חמש, הלם קיבלתי כששמעתי אודות הפיגוע היום בירושלים. כמובן, צלצלתי תכף הגם לעודד, גר שהוא במבשרת אבל ציון, לעתים מזומנות עובד ונמצא בירושלים, ולבי עדיין חזק דופק שלא מפני קיבלתי תשובה ולא ברגע, פסקתי עד מלצלצל שקיבלתי תשובתו חזר רק כי מעבודה בתל־אביב. עם גדול כאבי איך אבל הכלל, אומרים? שכותנתך קרובה יותר אלייך, ואני נרגעתי כששמעתי את קולו ואני עד שואלת מתיי! יגיע מתיי סוף לאיבה פה? בכל בנו האוכלת מתיי? 27.1.2002 מרתי ^ לקרוא ספר. "אפיפיורית יוהנה״. אודות אישה שבכדי להגיע לאיזו עמדה גבוהה בחברה הופיעה הרבה שנים וגם גבר בתור הצליחה מאוד. בשכלה והשכלתה כל את עברה הגברים בתקופתה, שהיו אנאלפביתים ובורים, זה בימי הביניים. את כתבה דונה הספר וולפולק קרוס. נחמה נתניה, 27.1.2002 ו ק ר ^ טוב! התעוררתי הבוקר בהרגשה לא נעימה וסחרחורת. לא נבהלתי, אבל בהסכמה חשבתי, זאת בכל אולי הגיעה שעתי. קפה כוס שתיתי וביקשתי להמתיק עם כפית סוכר. אלזה בהתחלה ניסתה למנוע את ממני האסור זה אבל עליי. באמת אושש אותי מעט. אני עכשיו אוכלת דייסת סולת ואני פה! עדיין להתראות. אמא, 30.1.2002 [ 65 ]