כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

ע ת ^ אני זקנה מאוד וחסרת אונים, ועובדת אצלי אלזה שהיא מאוד לי, מסורה ואנו ממש אוהבות היא אבל הדדית, פיליפינית נוצרייה ועכשיו חג אצלה והיא זקוקה כרגע ליומיים חופשה מובנת ומקובלת אבל עליי, אין - בעיה משאירים אותי מי ואין לבד, שיהיה אתי. אחד לכל מובן, מבניי בעיותיהם ומשפחותיהם, יבוא ודוד לקחת אותי ליומיים אליו, זה הרי אליהם. מקובל להתארח אבל בן, אצל אני לא במצבי עול רק שזה הנוכחי, ועל עליהם מצפוני, וקשה לי מאוד! נחמה, 30.12.2001 ו ד ד ^ ועופרה באו לדוד לקחת אותי הביתה. שמחתי להגיע שלי למיטה ולאלזה טוב לי היה שלי. כל עם דוד אצל מאוד הנוחיות, אבל תמיד, למרות טוב הכול, להיות בבית, ותודה לשניהם, גם על לדוד האירוח, וגם לעודד העייף מעבודה ולעופרה שהחזירו אותי הביתה, תודה, בניי תודה, לי היקרים מאוד. בביתי לכאורה הכול אבל בסדר, היום לי השתבש הסדר, נפסק החשמל בבית, ועמו כל הפעולות, כגון כביסה, בישול ואור, אור! ואני חסרת לא אונים, יודעת למי לפנות לעזרה, פונה ושוב לב בכאב ובבושת פנים אפילו מרחוק למי? מובן שלבניי, זה בשביל קיים טלפון ואני המטרד, בעיני עצמי אבל באמת! למי? את חיפשתי של החברים עודד ברצו וורדה, השארתי להם פעמיים במזכירה אלקטרונית הודעות, בקשות ומתברר הם כי באילת. ואני פקעת עצבים ובוכה בלי כל בושה עד היום, שדוד הזעיק אליי חשמלאי די שעבד הרבה, לו שילמתי 360 ₪ בתודה וכרגע אלזה עושה מכונת כביסה ואני רושמת, והולכת לשכב בתקווה כי אוכל לישון. טוב לילה לכולכם, היו בריאים. אמא 2 . 1.2002 !עכשיו בוקר טוב! קמתי אחרי לילה ארוך, שהספקתי גם בו לחשוב ולהרהר הרבה בניי עליכם ומשפחותיכם. וראשון, כמובן עודד יקירי. איני רואה אותך אבל הרבה, כדי מספיק עייף הנך כמה עד לראות ומודאג ונוגה! ואני - שואלת אני למה? יודעת הנך כי עובד הרבה, למדת הרבה, בכוחותיך אבל לבד, גם הספקת מעט ליהנות בחיים. טיילתם אתה ועופרה בהרבה מקומות, אי־אפשר כל את להקיף לא גם העולם, נחוץ. לכם יש משפחה נהדרת עם נכדים נחמדים. אם לפעמים ישנן גם זה בעיות טבעי, כולם נורמלים לשמחתי. תיהנו! כך כל ואני את אהבתי הצחוק שלך, ואיני [ 57 ]