כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

להסתובב ובזה להקל מעט, ואכן גירשתי את בסוף הלילה והמיחושים ואני כשגרתי רושמת זה. את גם נתניה, 2.11.2001 ליני $ יכולה להשתנות! היה אצלי החשבון של מהדואר שיחות אלזה הגדולות ואני לא יודעת אצל הם אם או עודד נעלמו מעיניי? אלזה אני כי ראתה מחפשת ומצאה אותם! את לרענן זיכרוני החלש: הניירות שחיפשתי נמצאים על בשקית השולחן, לא לשכוח! יד על אני גם השולחן! לא אם להתלוצץ לפעמים, אפשר למות! ובכן, פה! אני 3.11.2001 1"1 קשבתי היום בטלוויזיה לחדשות, ב״ערב חדש״. ונצבט לבי בי בזעקה עד רמה: מתיי? אחרי הפיגוע בירושלים, איני לא וגם רוצה יכולה מי להגיד האשם בכול, כולנו אשמים! שכחנו שפת אנוש, ומדברים רק החרב והרובה, שלא ועד נתאושש ונתעשת ייכלו כולם, ואלו אינם דברי אני סרק! אנו כך. מרגישה רוצים תמיד מה לקלוט שיותר, כל את לרכז יהודי העולם אלו אפילו שאינם מעוניינים, אפילו את פיסת כבר הארץ מתחנו לרוחבה ולאורכה, את צופפנו משכנותינו, אנו עולים לגובה, בונים על קומות עד קומות מחנק וחוסר אוויר ואפילו סוגרים את עלינו כי השמים, צריך לקלוט!! מבלי זה על לחשוב פה שגרים המון שני שנים ויש עמים, גידול טבעי ולהם יש צורך קיום לראשונה במקום הזה, ובצדק! נחמה נתניה, 4.11.2001 11 ימים הלך אלו לעולמו(שפת בן שך הרב דיבור) 103 או 107 , בטח תתפלאו: מה ולו? לי ובכן, כול קודם האדם, לגיל בהגיעו מופלג שכב בטח אדם ככל כזה, במיטה ונזקק ככל לכל אחר מיני שירותים וטיפולים וחייו חיי היו לא הנאה בכלל, אפילו זכה הכי לטיפול מסור מסביבתו. כולם נשאו תפילות לחייו, ולבסוף כל בדרך אנוש נפטר. הבכי והכאב רם היה ואולי באה ופה כן. אפילו אצלי שאלה ותמיהה: הרי מאמינים כי לאיש טוב, מאמין, צדיק (אני זה את מציינת לא כי בכנות הכרתיו) ישנו גמול למעשיו הרבים, פתוחה ישר הדלת לגךעדן! ובכן, למה הבכי? [ 47 ]