כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לאכול לשובע. אל תצחקו שלי לביטוי הם ככה אבל לחיים לי אמר אבא עברו. לפני את מותו: האישה בכל הטובה העולם! כנראה מה על לו שהיה להסתמך. נחמה נתניה, 25.8.2001 1 היה ה בשבת. התדפקו היום בדלתי שתי נשים צדקניות משוכני הבית, איני מכירה לא זה אבל אותן משנה, ובקשתן שאלזה תבוא לסגור אצלם משהו. לרגע לא כי תפשתי היום באו והן שבת לחפש של ״גוי אצלי ולא שבת״ ויתרו, התווכחו אתי הרבה, לצערי אפילו התרגשתי וצעקתי עד עליהן שלאה, שישבה אצלי, עזרה לי להוציאן היה כבר פעם מהבית. ואז כזה מקרה מבלי מה להבין פה הולך נתתי לאלזה מה ללכת, שאני מצטערת עד הן היום! כי חשבו מצאו של ״גוי אצלי שבת״ תמידי. שיחכו לא אני כי מעט, אסכים בשום אופן. ולמה לא פעם אף הן התעניינו ביל אני אולי נזקקת לאיזו עזרה הגם קטנה, שבאמת איני זקוקה ובלאו לא זה הכי היה משנה! נחמה 25.8.2001 1nV ועפרה, אני שוכבת וחושבת עליכם. אתם נוסעים, מטיילים הרבה בעולם ואני חושבת, בזה יש האם ההנאה הרגעית בלצאת לראות נופים חדשים, פנים חדשות, צורת חיים אחרת תחת שמים אחרים, בסביבות מין זאת או אחרות, בריחה רגעית מהארץ, וכידוע יש ממה אבל לברוח, תמיד חוזרים לאותו - הבוץ איך וכי הרי אחרת? השורשים שלכם לטוב ולרע הם וגם כאן, המשפחה, הבנים, הנכדים ואתם שוב אורחים בביתכם, מתכננים את כבר הטיול הבא. שיהיה ברור, איני מגנה. אתם אנשים מבוגרים ואינכם זקוקים או עצה לשום רשות אני ממישהו. בשביל עצמי, למען עצמי מנסה ואל זה את לברר תכעסו שום בזה אין עליי, התנגדות למעשיכם, תהיו בריאים, כרצוני עבורכם זמן לי יש תמיד. למכביר, והמוח שלי עדיין בכל חושב הכיוונים. אוהבת תמיד, אמא נתניה, 2.9.2001 [ 36 ]