כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לנשימה, גדול בסיכון לעצמך ולמשפחתך ואני כל לכם מאחלת אבל טוב. ההכרזה שלך, "ראש של ממשלה כולם״ אינה במקומה, כי אי־אפשר את לאכול העוגה ולהשאיר אותה שלמה. נחוץ היה להבנתי לעשות באומץ ובנחישות, לכל בניגוד הצעקנים שרוצים הכול, להוציא כמה התנחלויות קטנות של שגדודים חיילים שומרים עליהם, על לוותר קודשי ישראל בהר הבית. היה לא אלוהים נפגע מזה וגם ירושלים לא השלמה הייתה חסרה וקטנה בלי החלק הערבי, שבמילא איננו מרבים אני ופה בו. לבקר מגיעה לעיקר. שיהיה ברור, איני את אוהבת אבל ערפאת הוא אם הנציג יש שלהם לדבר הוא אתו. אין ידיד עם אבל אויב צורך את בשלום. זה עם עושים אני אויב. ״הם צד: מכל שומעת רוצים זה על הכול״. צריך ונחוץ לנהל משא ומתן, ויארך זמן כמה שנחוץ, אפילו הרבה מאוד, על עדיף אני מלחמה. יודעת, העם את מכירה היו שלי, רוגמים אותך באבנים, אבל כך לשם נבחרת ונדרש ממך רב. אומץ ועכשיו רק אלו חלומות כי שלי, שרון בשלטון יודע ומי הוא מה יביא עלינו ואני קיימת בסיוט ופחד מלחמה שתדרוש דם הרבה והעוינות לא תיפסק. נחמה קפלן, 3.6.2001 11 בורך אלזה שזוכרת אבד שלי העט הכול. והיא מצאה אותו מהר. אני מתחילה לפקפק בחכמתנו דווקא, ישנם גם נבונים אבל כמונו, נשאיר זה, את העם כל אומר: מיני דגים נמצאים בים. איני יודעת מה נשמע זמן כל אבל בחוץ, שאין מלחמה ״רשמית״ אני פחות סובלת. כמובן שאני אדם כל על דואבת שנפטר קודם זמנו. יכול מי להבטיח אני זה. את את גם מכירה כיה עד ידיו שרון. מלאות וגם דם השקפת אבל עולמו, גילו אולי תרם במשהו להתאפקותו ויבורך זה. על גם אלו גם הרי מהעם כי שחושבים הכול בשבילם, לא זה עבורם, תמיד מציאותי. ואני רק מייחלת לעבור את בשלום חופשת ילדינו מהלימודים שלא יאונה רע, שום להם הלוואי. שבעתי, מאוד שבעתי קרבות. נחמה קפלן, נתניה, 20.6.2001 1 ה לא כך כל אצלי כמו ממשי, האם חלום. באמת זכיתי לנישואיו של עם אורן הם לימור? עדיין וזו צעירים זכותם להינשא מתי שנוח אני אבל להם, זקנה, שבעת ואם שנים הגעתי זה לכך, עבורי לכל טוב מזל הישג! המשפחה לזוג הצעיר, לדוד, וכל נועה הקרובים שתהיינה שמחות בארצנו. ואני נוסעת להשתתף, אמנם בכיסא גלגלים, אבל הגעתי למסקנה זה גם שבגילי טוב מזל טבעי. לכולם. [ 24 ]