כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

!(שעה עכשיו עשר דקות אחרי אחת, צהרי יום, מזג האוויר השתפר. אני מתגעגעת את לשמוע קולותיכם עד הערב. דיברו אודות סערה בחוץ. איני יודעת כבר זה אם או זה אחרי שעוד מה תגיע. יהיה שיגיע טוב. בבית אינה מורגשת במיוחד. כל כי חם, ודי שקט היום דולק תנור אני חימום. הולכת לשנת צהריים, כל כרגיל יום. ישנתי מעט ונכנסה אלי לאה, ידידה שלי, שכנה אני טובה. היא כי בה מתברכת עדיין צעירה לעומתי בהרבה זאת ובכל היחידה בבית שמבקרת אצלי ומדברת אתי. אני מקווה כי מאוד לא עדיין ירדתי לגמרי מתבונה כלשהי וביקורת על דבריי. משתדלת מאוד, מה לי באין להגיד, לשתוק מבלי להגיד שטויות מוחלטות. מקווה, מחוץ שגיאות כתיב לי אין בטח, ברירה אחרת. איני מתכחשת עבר הוא לגילי. עליי בגדול! נחמה, 21.12.2002 ו ק ר ^ לא טוב! סבלתי מנדודי שינה, דווקא ישנתי בין התעוררויות ושוב נרדמתי, כך אפשר כי להגיד ישנתי בערך טוב, זאת ובכל כבר השעה 08:00 בבוקר. אכלתי, עשיתי אינהלציה והיום אני מחכה לבני הוא עודד. אמור להגיע עד היום שעת הצהריים. בינתיים גם אלזה תרחץ אותי ואתרענן. כי לי בושה הכול נעשה בידיים של אין אבל מישהו, את לשנות הטבע, גילי ולפי לא גם כבר זה אולי הרי בושה. שנה כל נוטלת את אני ואם חלקה, יודעת מעט שבמעט חשבון, את שירתתי עצמי באופן עצמאי וזה ימי, רוב כמעט הרבה כי זמן, הגעתי לזיקנה מופלגת, ומקווה לא עוד הרבה להטריד. השתדלתי על כלות כוחותיי. תודה מי לכל תודה לי שעזר בקיומי בכבוד ובאהבה. כמה עד טוב וכל שלום שניתן להשיג, בריאות טובה ועיקר ממה אחד שאני מאחלת ורוצה למען משפחתי יותר - מכול בריאות ואחדות ביניכם. את החזיקו קשר משפחתכם ושימרו טוב כל עליו. לכולכם, בכל אהבתי מהלב. סבתא, אמא נחמה, 23.12.2002 !(נערות ממלאות את משימותיהן קצה עד הדיוק, חיי כאילו תלויים מה בזה, שלמען האמת מצחיק אני אותי. בכלל אינני זה כל את מחשיבה ברצינות תהומית, שיעבור לא אני מהר, מזג את מרגישה האוויר הטוב דרך שנראה עד החלון. עשר וחצי אכלתי משהו שוב ואני אשכב לישון, מה שיעבור מהר שיותר אבל הזמן. למענן איני ערך את מקטינה מסירותן. הן הלב בכל עושות שירגישו חשובות. הן בעיקר מטרטרות אותך דוד׳קה. אני רוצה זה שתדע, הכול מיוזמתן. איני [ 230 ]