כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

1 !וקר טוב. לי אין חדש משהו אני אלא היום רושמת למען תדעו שאני עדיין ביניכם, ואולי זה כי חדש, בשנתי את ראיתי עצמי אחרי הכול. מרגיז למה אותי המחשבה מקדימה את או המעשה יותר מה נכון, שצריך לבוא ויגיע במילא, שיגיע וסוף פסוק. איני את אוהבת משחק החתול והעכבר. אני זוכרת שלפני הרבה שנים ראיתי את בפועל המשחק הזה, האכזרי, ומאסתי בו, אפילו בהיותי עדיין אז. צעירה אני עכשיו על כועסת אני למה עצמי רושמת זה. את לתת צריך לזמן לזרום במסלולו הטבעי. הזמן במילא או זה, ונגד זה, את עושה יותר נכון למען משהו לי אין אחר, יכולת לפעול לא ואני עוזבת שטח רגע כל אני ריק. מודעת, מודה לנסיבות שאני משאירה אחריי משפחה גדולה וחמה, ואהובה ואוהבת, מאחלת לכולכם יקיריי כל טוב. רגע כל שתנצלו מוצלח וטוב זאת בכל שנמצא בקיום, באחווה שום בלי ביניכם, קנאה אחד אני בשני. מרגישה שאני כותבת בשגיאות לא כתיב, רעיונית, רק מילולית. מצטערת, זה את גם אני שכחתי. חושבת שתבינו אותי לא נכון, תצחקו לי מה ששכחתי שידעתי. זיקנה לא מאפשרת דיוק, ואני זקנתי. אין הרי אפשרות את להשיל יש השנים, לקבלם איך על שהם, כך כל הלא ועל הטוב מה זה טוב, לא אני שנמצא. שכחתי את לאהוב כולכם ומאחלת רגע בכל לכם כל את קיומי הטוב ומה שישנו, שאתם יכולים לקבל וליהנות מהם, כל נצלו אפשרות. אמא, סבתא וסבתא רבא, נחמה, בת 92, 17.12.2002 0 על טוב קר כולם. איני מרגישה אבל טוב, זה, לגילי שאני את מרגישה קיומי, אני כי תראו לא עדיין מטושטשת עד הסוף. איני יודעת מתי יגיע, יגיע אבל במסלול טבעי, ואיני מצטערת על הזמן אני העובר. אפילו לכל מברכת, גם יש התחלה סוף, בייחוד שאני באמת זקנה שום כבר לי ואין אפשרות לפעול ולעשות היו משהו. בריאים וחזקים. עוד לכם תימצא תעסוקה ועניין דבר בכל ותזכו להרבה שנים טובות בבריאות לכל טובה משפחתי, ובנחת מכולם! עודד יעל כי לי סיפר חולה באנגינה. מצער זה אותי. יעבור ותהיי בריאה חמודה. את אני רגשותיי ואיחוליי יכולה רק לכתוב במחברת. אולי יזדמן לך לקרוא ותדעי אני כמה את אוהבת כולכם, ומאחלת טוב כל לכם בבריאות טובה, סבתא נחמה, 18.12.2002 [228J