כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

אחד דבר רק מש ולא ברור ממני, והוא כי משה ברנשטיין נפטר, בן והוא כל דודי. ומת נולד אדם בהגיע זמנו, צער כך כל ולא מדבר כי ממני, זה דבר של בסופו סופו מי כל של אבל שנולד, רק זה אם לי מעניין זאת או חלום הודעה מתוך אני, חלום. וזה במקרה חלום, לו מאחלת כמה חיים, לו, שיועדו מאה עד אפילו ועשרים. אני יושבת יד על מול השולחן פרחים ליום למעני מול הולדתי, גם קיר שעון בגלל כך כל שחייתי הרבה ואהבת משפחתי מחממת בלי אותי גבול. תודה, תודה. סבתא נחמה, 12.12.2002 n nK ארוחת בוקר שכבתי כהרגלי לנוח קצת עוד ונרדמתי ואיני זוכרת מזמן הרגשה נוחה ורוגע אני כאלו. מאוד כי מקווה אצלכם, כולכם, הכול וזה בסדר, היסוד להרגשתי לי היו הטובה. בריאים ושיהיה לכם טוב, בגיל אדם ואני 92 לכם מאחלת אריכות כל עם שנים, הטוב זאת שבכל גם קיימים בימי הרי סגריר. אתם לעומתי המבוגרים והצעירים במשפחתי, כולכם צעירים מאוד, זאת בכל ואני כדרך מעט עוד העולם לכם אגיד לכולכם אבל שלום, בנחת, ואשריי כי זכיתי בכם. אלזה יוצאת לקניות למען הבית ובתוכם חומרים לרצפה, ואני לא מבקשת שום לקנות ולא חומרים, מתוך אני חסכנות, כי מסבירה רצפה מבריקה, היא חלקה סכנה היא עבורי. ממש התכעסה. "אני עושה ניקיון, איני יכולה רק לי ואין במים״, יכולת למנוע את ממנה רצונה. איני יודעת מה לעשות אל בנדון. תקחו ללב, אשתדל יתר לנהוג זהירות. איני רוצה להביאה לרוגזה. 1 טוב !וקר לכולכם. קמתי משנת או לילה, מתוך או חלום, מהכרה מגילי העמוק באמת, ואני נפרדת בלילה מכולכם זה כאילו יומי האחרון. לא אולי אם אבל בדיוק, לא אז היום לא מחר. זה אבל כך. כל משנה וזה מגיע. אמנם אין לי. מגיע ללא חיים אני אבל סוף, מרוצה מהבוקר שאני בהכרה מלאה יכולה לכם להגיד שלום, ומתברכת בכם, וזוכרת את כולכם בשמותיכם, ואוהבת את בלי כולכם גבול. תודה לכם שאתם קיימים. בהרבה בריאות ונחת ותתמידו. אני מתברכת על שזכיתי בבנים, כלות, נכדים ונינים. לא אני כול בחוסר אלא עוזבת רב, ברכוש את מחבקת כולכם ומאחלת את שתגדלו המשפחות בנחת ובשלום בין כולכם. בהרבה בריאות, לב. מקרב אמא, סבתא נחמה, 16.12.2002 [227]