כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

להרגיע, זה אבל חוזר. שכבתי אחרי הרחצה ועכשיו קמתי לארוחת צהריים, ואני נקלעתי למשהו טיפשי - במצבי נשארתי כסף בלי בסך בבית. לי יש הכול בבית ₪200 לי ואין פנקס צ׳קים להוציא אגורה אם בבנק אפילו ישנה. דוד דיבר לבנק, לו אמרו שאוכל לקבל פנקס שני ביום רק צ׳קים בשבוע הבא. ובכן, מה בינתיים? אני בשבת זקוקה לתת לאלזה 150 שקלים ועוד 70, אולי להוצאות בית לדברי אסתדר בכמה שנמצא ולתת לאלזה בשבת לי אין בערב ומוחי כבר הקטן איך דואג להסתדר. כן גם דאגה, זה עבורי אני מספיק. יודעת שעודד סובל ביובש האוויר כמוני. מאוד הייתי רוצה עבר איך לדעת עליו הלילה והיום, לא שעוד נגמר. עכשיו ל־ רבע 2 בצהריים. אני יושבת אחרי האוכל ואני הולכת לשכב. קמתי ממנוחת צהריים. בינתיים יובש אותו באוויר. עשיתי אינהלציה, כוס שתיתי קפה וצנים ואני מחכה לבאות. נעשה לי קשה לרשום. יהיה מה עד אתי סופי, מתיי? נחמה, 20.11.2002 ק מ ת י כרגיל בזמן האחרון. חיכיתי ממש לרגע שאוכל כוס לקבל הגם קפה, שטיילתי בלילה לחלון במטבח. הלכתי לא כדי בשקט, להפריע אבל לאלזה, בשעה 07:00 בבוקר ניגשתי יד על השולחן וחיכיתי אבל בשקט, אלזה הרגישה. קמה היא צד על שמאל ומהבוקר את עושה המוטל עליה, הכול בכעס ורוגז שאינו לי. מגיע אני העבודה לא שלה, ולא בחסד אחד כל ברוגזה. בתפקידו מה ואין לעשות. אבל זה מכביד את עליי קל הלא מצבי לא אני במילא. יכולה מה לספק ולו לה, שחסר עם אדם היא קצת הבנה, לדעתי צריכה לנהוג אחרת. בדף הקודם כתבתי כאילו אדם אודות שונה. עכשיו לשמחתי הרבה אני ממש, למזלי אשכב, ואקווה לאלזה חמודה מאוד, מדברת, מספרת נוח רוח במצב וטוב, לי צר אבל שהיא טוב לא מרגישה בבריאות. אני מאוד שזה מקווה יעבור אצלה. לילה טוב, אלזה. 22 . 11. 2002 2 !וקר טוב. את עברתי הלילה. לי קשה אני איך להגיד זה מרגישה. כל שלא סימן כך טוב, ומה? כואבות הידיים, ואחרי שאלזה, שהיום לא בעצמה מרגישה טוב, רחצה אותי, הגישה אוכל, שכבתי, נרדמתי ונראה כי היה לא עוד לי. הוטב הספקתי באמת להירגע, צלצלה היא כי הילדה רוצה להיכנס אליי, לא ואני הייתי מסוגלת לנהל שום אתה שיחה. צריך כי להבין ישנם גם מצבים כאלו. ואמרתי. [ 220 ]