כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

נפרדו, אבל נפגשים בידידות. בטח לו יש נכדים. איני נפגשת, מפני כבר שאני מזמן על איני כל להם ואין רגליי, בי. עניין איני יודעת הן אם מכירות זה אבל אותי אינו בן הוא משנה. דודה אמו שלי, אחות אבי. אלזה הלכה לקניון לקנות מצרכי אוכל. הביאה ומראה לי, ואומרת על משהו, שהיא בעצמה אינה זה את אוכלת וקנתה רק למעני. צחקתי ואמרתי "את בצחוק: טיפשונת, אני האם מה מגבילה לך מותר ומה לאכול את למה אסור, מדברת אודות זה?״ והיא נעלבה ממני, כיוון שאמרתי ״טיפשונת״. איך דע לך לדבר היא אם אתה. לא יודעת שום איך הלצה, להבדיל מרציני קל? לדיבור אשתדל את להבין דיבורה זה אבל להבא, באמת לי. קשה איני רוצה בשום אופן בה. לפגוע ו ק ר ^ טוב. הלילה לי היו לא עבר, אבל כאבים, חיכיתי לא שייגמר. ישנתי ברצף, עשיתי הכול ככל כרגיל, אבל אדם. לי. משעמם לי נתנו חיי בטבע מתושלח, ומה שיותר, המצב קשה לעיכול. זה משחק חתול ועכבר. אינכם מכירים רק אותו, מדיבורים, אני בטלוזן את ראיתי ההצגה. אצל היו לא כלבים יהודים, בגין חרם, אבל לחתול חלק קצצו מהזנב, בית ובכל נמצא. בתים קטנים חד־קומתיים חצר על גדולה בחול, לא קרקע הייתה גם היו רב. ערך בעלת עכברים, מאכל לחתולים ותועלת לנו בהשמדתם. אבל אינכם את מכירים המשחק, שהחתול, האוהב שמלטפים אותו, משחק באכזריות עם את אני העכבר. ההצגה במו ראיתי עיניי, ולא זה, את אתאר מיותר לדעתי. עייפתי אתכם בפטפוטיי? היו אגמור. בריאים. מעט עוד אלזה תרחץ אותי, אוכל ארוחת צהריים ושוב לא גם אני אשכב. יודעת מה נשמע היום לי טוב . בארץ שאני יתום. איני שומעת, איני יודעת, אני אז מאוד מקווה שאין דברים מיוחדים מיותרים. הלוואי! 1 *ישע נוסעת ביום שישי ללונדון לשבוע, ללמוד על בקורס נושא עבודתה. מסרה ד״ש מקני. דיברו בטלפון, והוא שאל עליי מה אצלה, ואיך. הם כולם מאוד נחמדים ואני אוהבת מי כל את אותם. שאני מכירה וזוכרת. אלזה אומרת: "אחרי להתרחץ נלך לטייל״. כבר אני צודקת. חולמת אודות לא המיטה. ישנתי אני גם טוב, צודקת לעצמי, ובכן, שתינו צודקות. אז איפה הצדק? באמת יצאנו לא מעט, כי רחוק, הגלגלים בעגלה זקוקים לטיפול כלשהו. ישבנו בשדרה הקרובה והזדמנה גב׳ אלי גלוזר. פעם הייתה נכנסת אליי ושמחתי שהתרחקנו. שני אנו עולמות נפרדים אבל כשראתה אותי בטיולה, התיישבה [ 211 ]