כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לגמרי במקרה הייתה אצלי הבוקר אחות מקופת חולים, מציעה לעשות זריקה נגד שפעת לקראת לא החורף. אף עשיתי פעם, והיום לעג זה בזה לא אבל לרש. היא מדובר. אני איך ראתה מרגישה ואמרה לי להזמין רופא, הוא כאילו רק מחכה להזמנתי. אני, לא כמובן, צלצלתי. איני את רוצה סירובו. לי ייתן עצות לבוא אליו דוד מגן בהסעת אדום, ובעצם יכול אינו לי לעזור רק אני הרבה. מאוד רוצה לעבור את הלילה. גם יום באור למות יותר קל, ואיני מפחדת מזה. לעתים קרובות מחכה למנוחה. הרי זה במילא זה ולי הכרחי, בהחלט מגיע בגילי. אלזה מאוד יעילה וקשובה, אבל עכשיו היא ערב. הולכת כמה לקנות מצרכים חלב כגון ועוד, שאין לא אני בבית. קל לא בה. מקנאה להימצא על־ידי אבל במצבי, זאת עבודתה, ובאמת מאוד לא שזה רוצה יקרה בלילה. לטובתי, גם למענה. והנה אחרי ששכבתי, ניגשתי לשולחן עם מאוורר לידי, עשיתי אינהלציה, עם קפה כוס שתיתי צנים ואני לבד כרגע בבית ורגועה ורושמת את יומני ומאוד מחכה ללילה בשינה טובה, ולקום ליום בבוקר חדש. איחולים אבל צנועים, גדולים. ואני יושבת, ומחכה לטלפונים שלכם, מתלבטת אם אני איך לכם לספר מרגישה. כרגע קצת באמת יותר קל. אני יושבת לבד, ופוחדת לגשת לשירותים, אולי תשתנה הרגשתי המשופרת לבד כשאני בבית. אחכה שאלזה לא תחזור, ארטיב בכיסא, אל אתאפק. תגנו אותי על כתיבתי הלא מנומסת, איני הרי אבל כותבת אני ספר, מדברת פרוזה. אלזה חזרה מקצת קניות. לא באמת הרבה זמן, לא ואני זזתי ממקום ישיבתי בכיסא וטוב כי עשיתי, עכשיו כשחזרה, העזתי לקום ובקושי התיישבתי על בכיסא יד השולחן. אני ממש בכיינית, אני זאת אבל כרגע. אכלתי תפוחי עם אדמה לבן, עשיתי אינהלציה ולקחתי כדורים ואני הולכת לישון, מתפללת שאוכל לישון ולקום מחר בבוקר. זה, אחרי אלוהים גדול. אתם רואים, חזרתי בתשובה ומדברת בשם אלוהים. מעט יזיק לא אולי חנופה. אני תמיד יושבת יותר אבל מאוחר כיוון שבצהריים לא ישנתי, לי אחלו לילה טוב. נחמה, שעה 8:20 בערב, 15.10.2002 ({בר אני הלילה. אור כבר שיש מרוצה בוקר. קמתי, ביקשתי מיד לי להכין אינהלציה לעזרה בנשימה שקשה עליי. גם קיבלתי קפה, רסק דייסה, עגבניות חי. הכול חוץ בסדר, טוב אבל ממני. שעכשיו תחילת מזג יום. אוויר עם סגרירי טיפות בודדות, אבל מעונן. [ 196 ]