כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לא רוצה להפריע, רק זה אם לי. יותן למען האמת המוחלטת, אני טוב לא מרגישה והיתר ביד המקרה. נחמה, 29.9.2002 1 גם הנה לילה עבר, אכלתי גם כרגיל, אינהלציה ורוחצתי. שוב ישנתי. כרגע קמתי ואני כי חושבת מעט באמת אני לי. הוטב מקבלת התקפי חוסר נשימה במרווחי זמן יותר גדולים, ומקווה להרגעה מבחינה זאת. הלוואי. ההתקפים הם לא מאוד נעימים. אני פתאום נחנקת בחוסר נשימה, בחוסר אבל אוויר, איני רוצה לקרוא לשטן. שקט נחמה, אם הוטב מעט זה את קבלי ברוח טובה והמשיכי! אתמול בערב ביקרו אצלי נועה ודוד, לי הביאו מעט פריז בסיפוריהם. גם מגדל אייפל בזכוכית, והלילה דוד יטוס לקליפורניה בקשר לעבודתו. כמה עד שאני יודעת כבר זו נמשכת שנה תמימה, אולי יותר. בהצלחה בן, וחזור כמתוכנן ביום שישי הביתה בשלום. 30.9.2002 1 אני באמת את קראתי הדוב מהיער והוא אני הגיע. כי חושבת בגלל שאיני יודעת, מה גם כי שטוב צריך בהגבלה. ישבתי יד על השולחן, נהניתי ורציתי להמשיך, ופתאום חשתי חוסר נשימה והרגשה לא טובה. הלכתי לשכב ואלזה קראה לאכול ארוחת צהריים. אני משתדלת לא להפריע סדר את יומה. לאט קמתי, אכלתי ואחזור לשכב. מקווה לשיפור. עם קפה שתיתי צנים. אינהלציה, ועכשיו אני רושמת את תולדותיי. אחרת ההיסטוריה חצי אני פגומה. עדיין מתלוצצת על עצמי, מי וכי לי, מותר יתעניין באמירות שלי? לפחות בעצמי אני! הנה אכתוב: שלא אשכח אצל לשאול עם מה עודד, של העבודה אני ליאור, מאוד מקווה שהוא התחיל לעבוד. שיהיה בריא. מקרה לי קרה עגום הערב בהנהלת אני אלזה. לפני השינה, אחרי יציאה, אוהבת ברז עם המקלחת באמבטיה לשטוף אני למטה. את פתחתי הברז בחושבי שהמים קרים ונכוויתי, ועדיין הדוד דולק. מה? לשם באמצע אם הקיץ רוצים מים בבוקר חמים רבע מספיק שעה לא ויש. לה הייתה זאת תשובה. הפעם היחידה והראשונה שאני ממש כעסתי וצעקתי. מזה אצא אני אם יהיה בשלום טוב. קרם מרחתי ואני פוחדת לשכב, לי יש אולי כוויה. אני חושבת שאנחנו, אתם ואני, יותר מדי פינקנו והיא אותה כבר את איבדה מה הגבול ומה לה מותר היא אסור. בעצמה מתרחצת במים היא כך קרים, אומרת. [ 183 ]