כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

1 ")ערב אתי דיברה יעל, ד״ש מסרה מעודד ועופרה. אני שמחה בבלותם במקום יותר נינוח מארצנו. הרי אצלנו געש הר תמיד וטוב לנשום אוויר חופשי. היום ביקרה אצלי רישע. דיברנו אודות המשפחה באמריקה. אני זוכרת את כולם, ושמחה הם שגם זוכרים אותי. רישע הייתה בנישואי קני של בתם וברברה ומסרה ד״ש לי גם מכולם. הראתה תמונות שלהם, ואני רואה בצילומים של האנשים כי שהכרתי הזמן שעובר את משאיר עקבותיו על רק כולם. איך חשוב אנשים את עוברים זמנם. גם ואני מרוצה שאיכשהו ישבתי זמן סביר והקשבתי וגם לה, מעט דיברתי. מובן שעייפתי. אכלתי ארוחת צהריים ושכבתי לנוח. לי יש מלא מקרר אוכל, דגים ממולאים מעודד, ונועה גם ודוד מכל הביאו טוב. תודה, אני בנים. על מתענגת האוכל מכם, לא וכדי את לבייש אני אלזה כי מציינת גם היא תמיד מה הכינה שנחוץ, ואני מתפנקת על־ידי כולכם. תודה רבה! גם הערב אכלתי גפילטע פיש וגמרתי ספר לקרוא מאת אלטייב ״זן צאלח מתחתן" ומושכת את כדי הערב את לקצר הלילה שאיני אוהבת, ואשכב לישון. גם תמר ביקרה אצלי אתמול. עוד היא מעט מתחילה את הלימודים באוניברסיטה בירושלים. בהצלחה חמודה! אורן ולימור את משפצים מעונם שלא מזמן נכנסו טוב כל אליו. לכולכם יקיריי! סבתא נחמה, 10.9.2002 (1 \מחתי שבוקר הגיע. אמנם בהרגשה כרגיל בעת אצלי האחרתה. אני בעצמי מואסת בבכיינותי, כבר אבל ציינתי פעם, כשכואב נאנחים, וזה המצב אבל אצלי. בבוקר גם באור להיאנח יותר קל. שתיתי מים, עשיתי אינהלציה ואלזה לי הגישה שגם דייסה, אוכל אותה. דברים, מעשים. משעממים, חיי הם אלו אבל ואני מצטטת אותם. ספר עדיין מעניין אותי מעט, מעביר אותי לעולם אחר, מחוץ למציאות סביבי. אני ככה מחפשת חלומות. ישנם בתקופה זאת חגים מסורתיים וכמו כל מסורת, אחד בהם מתנהג לרצונו. כך כל ואני מקנאה במאמינים שאינם מה שואלים ולמה ומדוע. הם מקבלים לא אלוהים נראה, והם להם שעוזר פונים אליו במצוקותיהם. הם לו מודים בהצלחתם. לא הם מבקרים ברע אותו שנופל מעל הוא עליהם. ביקורת וטוב להם בכך, ולבי חרב. איני מאמינה בכלום! פעם רציתי להאמין באנשים, גם אולי עכשיו ישנם בעלי רצון אבל טוב, לעיניי מופיעים אנשים, כולם באותה צורה, ומבדיל ביניהם מעל משהו והם הבנתי, מוכנים להרע, להשמיד אחד את זולתו. אחד אף והרי חי לא במילא לעולם, מי יהיה שלא צד. משום אני אולי [ 173 ]