כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

שישנם, וכאמור זאת בכל ישנם. אלזה יודעת שאני קמה היא כך. מרגישה וכמו מכונה משומנת הכינה עבורי - הכול אינהלציה, אוכל, שתייה, יותר יום מבכל אחר, והגישה לא עוד אבל מהר, שמעתי אף ממנה מילה לי אין אחת. צורך להתאונן. לא גם אולי אבל צודק? גם לעתים חמה מילה במקצת מקלה. אני אולי מבקשת במצוקתי יותר מדי. ייתכן. יום היום עוד שישי. גם מעט תרחץ כי אותי, תלך היא לקנות עיתון וכמה מצרכים לימים הבאים, ונחכה לבאות. אמר דוד שיבקר אותי או היום מחר. אני מאוד רוצה מי לראות יכול שרק להגיע. איך עודד, אתה אני מרגיש? מקווה היו לטוב. בריאים. אמא, 9.8.2002 0D, שאתם אני רואים לא באמת מה מקיימת כי שאמרתי, על אכריז אלם, שתיקה. אני אבל נמצאת תמיד לבד, ואני מעט מוכרחה להתבטא, אני כי דבר של בסופו מודעת, לשביעות למה רצוני, מעט שקורה סביבי. הפסקתי כי לרשום אלזה קראה אותי להתרחץ. עכשיו אחרי הרחצה חשבתי לשכב מעט, ואלזה מיץ מעט לי הגישה תפוז, והנה אני מרגישה של ולא מיץ של לא טעם היא כי מים, מים מהלה לתוך המיץ. למען האמת, כעסתי. לה אבל אמרתי אני כי בשקט שני את אוהבת הדברים, וגם מים גם דבר כל אבל מיץ, לא לחוד, אני מהול. לא פשוט את מבינה נוהגה. אולי אפילו מבינה יותר מדי! לא אמרתי, לי אכפת פחות אבל כמות, אמיתי. עד כנראה, כמה שהיא מכירה אותי, חשבה אחרת. הטעות אני בטח שלה. כי מרגישה אתם תגנו לא אבל אותי, אסכים בזה. איני רוצה זמן כל בי, שיזלזלו שאני, לא אולי חכמה במיוחד, לא גם אך כך. עד טיפשה ייתכן אני כי עכשיו כעוסה וכותבת במילים אבל בוטות, גם לי מותר לפעמים לא זה לכעוס. של עניין מעט המיץ בלבד, והיתר תבינו בעצמכם. אתמול בערב אתי דיברה יפה, בחופשיות, וכנראה קמה צד על בבוקר שמאל. לא היא גם אולי ישנה טוב, ייתכן. אומרים: של בבית אין תלוי על מדברים חבל, ובבית של זקנה אין כמוני מדברים אודות מוות. איני לא פוחדת לא גם ממילים, מעצם אני המושג. יודעת כי יגיע זה בקרוב, והלוואי, אבל תזכורת כי מיותרת, בעצמי יודעת וזוכרת, ואין טעם בדיבורים, ומאוד את אוהבת כולכם ומאחלת חיים טובים וארוכים בהנאה ונחת. אמא וסבתא נחמה, 2.8.2002 ו 1"1 יום בבוקר ביקרו אצלי קלה לשעה עודד, עופרה ושני נינים, של בן שחף ליאור ונועם של בן יעל. באו הם ימי לכמה מנוחה אני בנתניה. לשמחתי כבר הייתי אחרי [ 164 ]