כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

את ארשום לכל ברכתי המשפחה: יעל דודו, נועם ויובל לכם טוב כל יקיריי. נחת מכם להורים שלכם משני וכל הצדדים טוב, בריאות והנאה כל לאורך היו חייכם, מאושרים. באהבה רבה, סבתא נחמה, 6.7.2002 1 יעל הנה בעצמה צלצלה אליי. שמחתי לקולה אני פעם ועוד לך מאחלת ולכל המשפחה מה כל את שאתם בעצמכם טוב בטח וזה רוצים, לכולם. בכם שיקוימו כל האיחולים, אני הלוואי. כי מקווה לאבא ואמא הכול יום עבר כי בסדר, אתמול ועכשיו השעה 1.15 בצהריים לי ואין ממך טלפון עודד, אולי פונקתי לשיחת טלפון יומית. אני מקווה לטוב, על אתגבר הפינוק שלי. סבתא נחמה, 8.7.2002 לי או ר או אתמול לא אני הבוקר, זוכרת בדיוק, כל הם, כי אמר המשפחה, רוצים לבקר אצלי היום אחרי הצהריים בערך בסביבות חמש. שמחתי את לראות כולם. ואני עוד מחכה מעט והם שש שעה לא עדיין אני הגיעו. יודעת כי בכבישים העמוסים אי־אפשר לדייק את בדיוק אני זה עם יחד השעה. יושבת על כמו סיכות ועצביי מרוטים, שכבר יבואו. אפילו צלצלתי לדירתם במחשבה אולי את ביטלו נסיעתם. אף לא אחד היו הם כי ענה, בדרך והגיעו מעט יותר מאוחר משתכננו. כבר הם עכשיו יצאו ממני בשלום. שמחתי לראותם עם יחד הילדים. דוד עכשיו דיבר ומעודד אני עדיין מחכה, והנה גם עודד דיבר והערב היה שלי מושלם. אכלתי ערב ארוחת וקראתי את דוד של ספרו גרוסמן ״מישהו לרוץ עם אתו״. כל הכבוד לגרוסמן, לא נהניתי מכתיבתו לא אפילו לכבודי לי אבל בוודאי, ישנן דעות משלי זה. וזהו עד קראתי מאוחר ושכבתי לי היה אבל לישון, לילה קשה, בכאבים ביד חזקים לי יש שמאל. צורך עם לדבר הרופא ואיני זה את עושה בגלל קושי בשמיעה. אשתדל קצת עוד לסחוב ומתחיל יום חדש, ונראה יהיה מה הלאה. נחמה, 9.7.2002 ל ז ה ^ הלכה לקניות, חזרה במונית. היא אומרת שנחוצה אם עגלה. היא הייתה, הייתה הולכת ברגל. היא אולי צודקת. ביקשתי שתביא מלפפונים להחמצה. גם שטות היא אבל מצדי, מחמיצה, אני גם אולי אוכל. מתגעגעת, לשם שינוי, למשהו [ 150 ]