כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

({בר עליי לילה לי היו קשה. ביד כאבים ולא שמאל לי מצאתי מקום. חיפשתי עזרה בתנועה כמה ועד לי שקשה לקום משכיבה וההליכה שלי לא מאוד קלה, חצי כל קמתי שעה וניסיתי עד ללכת שהגיע הבוקר. ועכשיו עם קפה כוס שתיתי צנים ואעשה אינהלציה ונראה יילד מה יום. ארשום כמה עוד אולי פעמים, לא למענכם כמו למעני, ואחשוב עליכם כאילו אתם לא זה על־ידי. אומר שיכולתם במשהו להקל עליי ולעזור אבל לי, עובדה שאני מצב בכל תמיד חושבת כמה עליכם טוב שאתם קיימים. במשך מעט היום לי. הוקל ישבתי קצת בסלון. אלזה הלכה וזה לקניות לי גורם מעט עגמת נפש. לא היא מתמצאת במחירים וקונה לפי מראה האריזה היפה את שמייקרת המוצר ואיני יכולה זה את לשנות וחבל. מה זה אבל ואין שיש, מעט אני ברירה. אני אבל לה, אומרת זה כי מבינה מיותר לא הרי אפילו. אלמד אותה קרוא וכתוב בעברית. 3.7.2002 א ת מו ל ביקרו אצלי עופרה ועודד. בא דוד לבדו, נועה נסעה ליקום. כמובן שהיא צריכה לבקרם, אני אבל התגעגעתי אליה, וכשכולם נסעו ישבתי עוד מעט ושכבתי לישון בתקווה ללילה עד שקט. שעה 2:00 ישנתי ואחר כך, כרגיל אצלי, החלו כאבים, ביד בעיקר שמאל, והכול חזר כהרגלו. זאת בכל קמתי בבוקר, שתיתי, חי, אדם ככל אכלתי אלזה רחצה אותי ורצתה לקחת אותי מעט לא כבר לי לטייל. כוח הספיק לזה. שכבתי כשאני את מעט מרגיעה הנשימה בשכיבה, שוב ישנתי ואפילו קראתי מעט וחשבתי אני הנה כי קצת עוד אפילו אבל אדם, כשקמתי את הרגשתי אפס לי ואין כוחי אלא ברירה לסחוב הלאה. אני למה אני כי זה? את כותבת לא וזו כך, רגילה בושה בגילי להרגיש כמו שאני עד מרגישה. מתיי? איני יכולה להתחייב, זה. זהו אלזה בי מטפלת במסירות ואני באמת נמנעת על לה מלהעיר משהו, שאפילו לא נראה כך כל בעיניי. גם קורה אלו זה, מעין דברים פעוטים, זאת בכל אבל למרות יש רצוני שאי־אפשר להימנע מכך. הייתי זקוקה מים למעט בשביל לבלוע כדור והמים שבכוס היו לא לי שהגישה לא לי. טעימים יכולתי לשתותם כי הכוס לא הייתה נקייה. שתקתי והיא לא את למה שאלה את בולעת הכדור? את אמרתי לה. נעם לא זה הסיבה, איפה, נקי? לא איפה ואני אני לה. הראיתי מאוד מתפלאה לא היא עליה. תשאיר על פירור רצפה, והכוס לא בהחלט נקייה. ואני בכול הבלגתי ואיני יכולה לוותר. לכאורה דברים זאת אבל קטנים, לא היא תכונתי. את הראתה [ 147 ]