כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

כל את אני איחוליי רק כותבת במחברתי יד על השולחן, כי אחרת איני מסוגלת. שליחיי הנאמנים ודוד עודד יעבירו לכתובת המיועדת. בטח כן, כמו רישע לפני נסיעתה לחתונה תיכנס אליי ואוכל את לה למסור להם טוב מזל ברכתי. לב. מקרב הם יקרים לי. נחמה ו ק ר ^ טוב. ישנתי שינה רגילה, אבל טובה, מעט קמתי סחרחרה. קפה כוס קיבלתי עם צנים ועשיתי אינהלציה ונראה יגיד מה יום. אלזה גם לי מכינה דייסה לחיזוק. לא שאני אבל רעבה, אוכל. אולי באמת אתחזק. זה אחרי אתרחץ ויהיה יום חדש. רחצה ואני אותי חושבת נצא אולי מעט לטייל וישתפר מצב לי הרוח. בחוץ היום מזג אוויר אני נוח. בעצמי איני יודעת אני מה את מחפשת, אין העבר להחזיר וגם אין צורך. טוב שיהיה היום הנוכחי. ובאמת יצאנו לגינה בסוף הרחוב וישבנו על ספסל היו בצל. אמהות צעירות. ייתכן אלו כי סבתות צעירות עם ילדים קטנים, נחמדים, שקטים יותר, ערניים יותר, כל אני מיני. אהבתי להסתכל אחד ילד בהם. ממש שבה אותי בפעלתנותו, אני להנחתי לפי לו, מנבאה התנהגותו, כשיגדל פעלתנות רבה, הייתי אומרת אפילו בטח מנהיגות. במה לי, תצחקו שאני אני אבל עוסקת, אוהבת להסתכל בהם וייתכן גם כי לעתים מעריכה נכון. חזרנו הביתה ואני רושמת את רשמיי ומחכה למטעמים תכף שאלזה תכין. לי התחשק לביבות תפוחי אדמה, ואני גם כי חושבת אלזה תיהנה מאכילתן, וטוב שיצאנו החוצה וחזרתי רוח מצב במעט משופר. פעם עוד משונה, חושבת אודות הילד שהזכרתי. זאטוט בסך אבל הכול, כאילו מביים ומציג כל מיני הנה הצגות. הוא כאילו על מנגן כלי איזה נגינה דמיוני, קטן כזה חמוד ואהבתי לראותו! עודד צלצל ממעלה אדומים, הם נהנים יעל מילדי ומהנים את הנכדים, כל תקופה ותענוגיה. תהיו בריאים ושיינתן לנו ליהנות בשקט ובנחת, יהי! רק לו נחמה, 7.6.2002 ו אנ חנ ו אפילו לחלום אודות שקט ורגיעה איננו יכולים, לאן שאנחנו פונים בעיניים, באוזניים ברצוננו הנפשי למעט מנוחת נפש. אלו מותרות עבורנו. והנה ישבתי להסתכל בטלוויזיה ואוי לעיניים. עודד עובד בירושלים, צלצל אליי להרגיעני כי אצלו בסדר. בן. תודה, והפיגוע כך כל מצמרר, הרבה הרוגים, פצועים, עד כאב כאב, כזה דבר האם כאב! מסוגל [ 139 ]