כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

שנתי ^ היום אחרי הצהריים שינה טרופה, אחרי ששכבתי דווקא רגועה, מרוצה מאוד מביקורם של ליאור ואסנת שאני אוהבת אותם מאוד, ובחלומי אני חולמת אודות בלי הליכה יעד בלי מטרה כלשהו. אני אורזת על תרמיל שכם ומתכוננת לצאת, וחושבת לי היה לו מישהו לחברה, ומחליטה כי גם אפשר לצאת לבד, ומתעוררת עדיין הלומת שינה, והנה עודד מצלצל מברצלונה הם כי חוזרים הביתה ביום שישי בלילה, ואני שמחה כי לשובם נהנו. ברוך בואכם הביתה! כבר אני עכשיו מחכה לטלפון של דוד. אני תמיד מרוצה ומחכה מי עם לדבר מכם. תמיד מחכה למשהו! חיי כל מחכה והולכת לישון. יום מחר חדש, שיבוא שום בלי בשלום הפתעות. שכחתי לכתוב עברית לעג נכון, לרש: כותבת ומתקנת איני וכבר כן מה בטוחה נכון. כנראה זקנתי. לילה טוב. נחמה, 12.6.2002 !")תעוררתי ב־ 5 ולא בבוקר רציתי להפריע את של שנתה אלזה. הלכתי לטלוויזיה ובשקט, עם אוזניות באוזניים הקשבתי לכל מיני מה לי ואין דברים לחזור עליהם, כולם רואים ושומעים ויודעים. ואני את העברתי זמני בשקט, ואלזה קמה והכינה עם קפה כוס לי לחם פרוסת בחמאה. גם אינהלציה, ומתחיל יומי הרגיל. אלון בבית לחופשה לכמה ימים. לאן שיישלח אייחל בלבי עבורו ביטחון ובריאות ושובו הביתה בשלום. דאגת לבנו וראשינו בזמנים טרופים שלנו. במלחמה זה מתמדת. המצב. כבר אני עכשיו מחכה של לשובם עודד ועופרה. ברוכים הבאים! ואני מאוד רוצה בטח לישון. צריך להתרחץ קודם, ואני כבר עייפה מהבוקר כאילו אני ביום אני אבל עובדת, חושבת הרבה כל אודות מיני וזה מצבים מעייף לא פחות מעבודה אבל פיזית. זמני בידי, גם אוכל מעט עוד לישון ולנוח. אלזה מתהלכת רוב עם הזמן ליד הטלפון אני האוזן. לה יש מבינה, עולם משלה אין ולנו דברים חוץ בינינו מעניינים ביתיים וענייני עבודה. לפעמים זה משעמם ולעתים זה גם כי טוב, הדיבור לי. קשה ישנתי מעט וחלמתי גם משהו שאיני זוכרת, וטוב יפה לא כי לספר חלומות. אני עושה לי אין כי כך, דווקא תעסוקה ספר גם אחרת. מעניין שיכול להעסיק לא כבר לאה לי. אין אותי נכנסה כמה ימים לי ואין ממי לבקש ואני, באין ברירה, מסיימת לא ספר איזה מעניין. ישנם גם כאלו לטעמי. אני והנה רואה בשעון שהיום 13 וב־ ביוני, 9 ו יום ביוני בני של הולדתו ״הקטן״, זאת אומרת החמוד דוד היקר שלי, שהוא צעיר מעודד הגדול הוא ולכן מזל הקטן. בן! טוב, של לעתיד שלום ורגיעה בארצנו, ונחת במשפחה מהבנים, ולשמחות של [ 136 ]