כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

שבעצמו לפי אבל הכין, ממה דעתי יכול לא שאכל להיגרם לו קלקול. אני תמיד מכינה נקניק, אני אם חושבת יגיע שמישהו לאכול. והפעם לא ולא חשבתי הכנתי. איני יודעת אני לו. גרם מה מצטערת, שלא ממה יהיה. ייזהר וזה קצת יעבור. היה בן. בריא ייתכן כי האוויר השרבי משפיע לפעמים בעיכול האוכל. 8 . 6.2002 צלצלתי הבוקר לדוד, מה לדעת כי שלומו, לא אתמול הרגיש הוא טוב. כי אמר הוא אני בסדר. רוצה להאמין אני לו. מאוד רוצה שיהיה אצלכם משפחתי היקרה חוץ לי יש ומי מה כי בסדר, כה עד מכם? התברכנו בקיץ חם לא נוח, במיוחד, ועכשיו החל זה בעוצמה וחם זה גם מאוד. יעבור. נחוץ סבלנות, כמו לרוב הדברים. שרב יש ואומרים גם מחר יהיה. מעט פותחת מאוורר ומחכה למשב רוח. היום נמצאת יום זה חן. אתי ראשון ואלזה יצאה לחופשתה לא הקצרה, לפני שרחצה אותי ובישלה למעני דייסה. בי מטפלת במסירות. לי הכינה תרופות שאני אזדקק להן במשך היום ועומדת כך על שאזמין רופא לי שייתן נגד תרופות כאבים, שיש לי לא אני אבל הרבה, אני כי ממהרת יודעת הוא לזה כי צריך לבדוק, מה לשמוע אתי והוא לדבריו עמוס בחולים במרפאה יגיע ולא אליי, ואני איני מסוגלת להגיע אליו, ויהיה מה שיהיה. נחמה, 9.6.2002 ("ויום הייתה לא הרי אני חן. אתי יושבת כל יחד היום אני כי אתה, הרבה מהזמן על שוכבת. השולחן מונחת המחברת. אתם את מכירים אני הרגליי, רושמת ממה לי, שבא לפעמים את התרשמותי ממשהו. אני פעמים בבדידותי מדברת דרך אתכם אבל הנייר, הדף בסוף גם חותמת תאריך. והנה חן לי: אומרת "כתבת לא תאריך נכון״, ואני שואלת אצלה היא מניין יודעת, ולמה לך אני מה לקרוא כותבת לבנים שלי? ״לא רק קראתי, ראיתי כי למטה רשמת לא תאריך נכון״. תארו לעצמכם, צנזורה די זה עליי. הרגיז והיא אותי, לא גם הייתה ישרה אתי וחשבה אני כי אולי כזאת טיפשה כי לה שאאמין רק קראה את בסוף התאריך. שום היו לא סודות במחברתי אבל הרגשתי מאוד לא לא, מרומה. רבתי אתה ואני כל לה מאחלת אבל טוב, בביקורה השני לא אצלי לי אכפת את שתקרא דעתי. איני מסתתרת בעילום שם. בתאריך היא דווקא צדקה. נחמה, 9.6.2002 [ 132 ]