כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

ואני פוחדת היו שמא דברים שהשתיקה יפה ממה להם. שאני פוחדת ביותר, אולי אדע במשך היום. עכשיו עדיין אני בוקר. הולכת להתרחץ. 5.6.2002 ל ז ה ^ הולכת לקניון לעשות קניות צורכי־בית, חוזרת אני במונית. תמיד כשעשיתי לא קניות חשבתי שאפשר לנסוע, במקום לסחוב אבל בידיים. אז כאמור עשיתי הכול לעצמי. כל ספרתי פרוטותיי והיא לי. שיספיקו את עושה הכול למעני! ואינה צריכה לעשות חשבונות. אולי אפילו הצדק רק אתה. לי כואב שאתם צריכים לשלם, ואין ברירה. ראיתי ״ערב דבר שום אין חדש״. משמח, הוא ההפך הנכון. ולמה אני מציינת כי זה? את את שמעתי סילבן שלום. איני זאת בו, מצדדת אומרת בדעותיו המדיניות. שום לי אין לא דבר, נגדו ולא בעדו באופן פרסונלי, הוא אבל אמר אחרי הדברים הנוראים שקרו אצלנו בהשראתו ובברכתו של יאסר יש כי ערפאת לגרשו מהארץ. איני יודעת אם מחוץ לישראל יהיה הוא פחות בכל אני אבל מזיק, נפשי רוצה לא לסלקו, מפני שהוא מנהיג הערבים, רק גם הוא מתיימר כאילו להיות כזה. הוא אפס מנופח שעושה מעצמו אלו מנהיג. שנלווים אליו בהרבה יותר סימפטיים הם ממנו. גם בעצמם יודעים אבל זה, את הנימוס מחייב והוא מאוס בעיניי ובעיני רבים אני אחרים. אשמח לראות ולשמוע כל מנהיג חוץ ערבי ממנו. ואותו לא לראות אפילו מרחוק. עודד דיבר עכשיו בטלפון מספרד, מהרים גבוהים מושלגים. קר, מעט להם היה אבל נהנו. אני מרוצה עבורם. היו בריאים. הערב דיבר דוד אתי חמודי. מחר בערב יבקר כבר אני אצלי. מאוד מתגעגעת לראות מי מכם. עד אחכה מחר. עכשיו אשתה לפני חלב כוס לא השינה, כוס אלא כהרגלי מיץ אשכוליות סחוט טרי, ואשכב לישון. לילה טוב. אמא, 6.6.2002 ק מ ת י לא הבוקר אלא משינה, מנדודי של שינה כאבים בידי השמאלית מאז ומתמיד. הייתה של תקופה שקט מעט, פעם קיבלתי זריקת קורטיזון שהשפיעה אבל לטובה. זה אחרי לי כאבה יד באותה שוב אצבע. קיבלתי זריקת קורטיזון והיא [ 130 ]