כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לני $ פעם מדי חולמת בשנתי אותו חלום, בווריאציות אבל שונות, באותו תוכן. אני יודעת שאומרים, בעיקר כי ביידיש, הוא חלום אבל טיפש. הוא כאשר מדי חוזר זה פעם, משקף איזושהי או מחשבה הרגשה. אני והנה בחלומי הולכת הים בקרבת ושואלת מי כל בי שנפגש בדרכי יכול הוא אולי לכוון אותי לדרכי את וגם הביתה, זה איני יודעת - ברור הוא איפה ביתי. דרך אובדן מוחלט. כנראה שבחיי הארוכים בהחלט, איבדתי כנראה את ממש דרכי. אני וכך אצל שואלת כולם. 5.6.2002 שבתי ^ בבוקר שנת אחרי לא לילה. איך חשוב שהיה, העיקר לא שעבר. חשבתי משהו לא וגם מיוחד, האזנתי לחדשות, לא לכן ידעתי אין כי אצלנו בכל כמו שקט, מקום נורמלי, שכך נחוץ שיהיה. והאם באמת נמצאים מקומות שקטים כאלו בעולם כמו מטורף שהנו, ואולי רק אני חולמת אודותיו? אכלתי, רוחצתי, ועדיין לא ידעתי היה כי פיגוע ונהרגו הרבה אנשים. דבר לצערי, תדיר במקומותינו. ואכן, דוד היה שאמור היום לבקר את דחה אצלי, ליום ביקורו שישי, וסיפר מה לי שקרה, וקרה משהו, איום, מכונית תופת נצמדה לאוטובוס ופוצצה את כל עם עצמה נוסעי האוטובוס. נורא הרג של אנשים צעירים עוד שנועדו לחיות הרבה שנים. נורא! שמעתי זה אחרי תגובות בכנסת. יוצא בלי כולם את גינו מהכלל אבל הרצח. שמעתי זה אחרי אפי של תגובה פיין, והוא אומר: ״אנו צריכים להרוג, להשמיד, מי כל את לגרש שאינו יהודי״. ורולטה על שתחזור ולא עצמה, שום תספק מענה למצב ורק הקיים תרבה עינויים. אין ולי פתרון למצב, אפילו מחשבתית, לא גם אחד אף כי שואל לדעתי. גם עודד אלי צלצל מטיולם יודע הוא בספרד. מה פה קורה גם והוא על מספר רוגע ויער עצי של לבנה אני שם. את מכירה העצים על הלבנים צמרותיהם הירוקות בהירות מנעוריי, בארץ הולדתי. אז היינו עושים חור איזה בקליפתם ותולים דלי את להגיר עסיס העץ, שותים כמו אותו או שהוא, מתסיסים ומתענגים עליו. הכול פה יש פעם. משקאות בהרבה יותר אין אבל טעימים, אין גם כמוהו! הרי אז. כמונו הייתי צעירה! פעם! היה אתמול פיגוע נורא. אני הבוקר התיישבתי יד על הטלוויזיה לשמוע איך עבר אצלנו אני כי הלילה, כי בטוחה הייתה מצדנו אני תשובה. רוצה לדעת היקפה. שעתיים ישבתי, בכל הערוצים הקשבתי. דיברו כל אודות מיני דברים, אולי מעניינים לעצמם אף אבל איך מילה ומי ומה, חלילה נפגע. איני את מבינה השתיקה [ 129 ]