כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

כרגע השעה 10 אני בערב. אתמול טרם בערב ששכבתי לא הרגשתי לא טוב. שום עשיתי מה דבר, שאני כלל בדרך רגילה ועושה. לקחת כדורים, לשתות כוס חלב לפני השינה ורגוע לשכב. נפלתי שק כמו ונרדמתי. עוד כי חשבתי מעט בוקר וכשצלצל הטלפון על־ידי עניתי ברוגזה מתוך "מי שינה, זה?״ זאת והנה אלוה בשדה התעופה, כרגע אני הגיעה. מאוד שמחתי, ואני את מבינה הרגשתה. היא חזרה לביתה השני ולא בארץ. תאמינו, לא מזמן מזה שמחתי שאני עדיין קיימת לקראתה, לאן בית לה שיש מזה וגם לחזור. ברוכה הבאה! ועכשיו ליד אני השולחן. שתיתי חלב, עם אפילו פרוסת לחם, לקחתי כדורים הכול כמצווה, ואני רושמת את הרגשתי ואשכב לישון לקראת אלזה מחר בבוקר. דוד גם אמור מחר להיות אצלי. איני יודעת באיזו שעה. ברוך מי הבא, שבא. לילה טוב! נחמה, 20.5.2002 0 קר טוב! קמתי ב־ כרגיל 6 בבוקר. שתיתי קפה, בלעתי הרבה כדורים. ניטה לפי לי מגישה רשימה של אלזה, עשיתי אינהלציה. אכלתי דייסה וביצה, דו״ח מלא. מעט עוד ואני אתרחץ אולי אתחזק קמעה לקראת היום. בינתיים אני די"קווטש״. אין לעשות מאומה, אפילו חזק רצון להיות לא אחרת עוזר, כשאין הוא כוח, איננו! נחמה, 21.5.2002 !הנה באה אלזה אליי. לקראת בואה ניטה כאילו עשתה משהו לא בבית. בדקתי, לא הסתכלתי, והיא הלכה קר בשלום מרחוק. מחר תגיע מה לקבל שדוד יביא. אמור להגיע היום, את להביא שכרה וגמרנו. אני אלזה, חושבת, שכחה מעט עברית. מתקשה להתבטא, אבל נמצא איך לדבר בכל אופן. תיזכר. גמרתי לאכול ארוחת צהריים. מעט אשב במרפסת באוויר טוב שהנו היום. בשעה שתיים אקשיב לחדשות ואשכב מעט לישון, ואני מחכה לדוד שאמור להגיע עד היום. עכשיו לא עדיין שכבתי. פטפטתי עם מעט אלזה והיום עובר בינתיים כמעט בנחת. מה שנשמע מחוץ לחדרי איני יודעת עדיין. בתיבת דואר נמצא פתק היום מוועד ״נא הבית, להעביר מס תשלומי בית ועד בדחיפות!" נעלבתי. אני נכנסתי לגור בבית היה כשלא גמור לגמרי מה עדיין. הסגנון האם הזה? היו אי־פעם קשיים אתי בתשלומים? אני כמה עד חייבת למה עכשיו, "בדחיפות" לחפש שליח עד מיד, [ 121 ]