כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

בתוקף. ואני מתגעגעת לא, לאלזה. עם רבה איני ניטה, אבל לי שיש מה לה מעירה הכי לא זה לומר. נעים, אבל דבר של בסופו זה אולי יעיל. נחמה, 11.5.2002 ליצתי לטלוויזיה בתקווה קלושה אבל אמנם, חשבתי לשמוע משהו חדש, משהו מעודד, שמישהו חושב עלינו, מישהו שעומד ומי בראש, שמשתוקק לעמוד בראש. ואני רואה שניהם מיוזעים, לוהטים וחושבים איך לנצח את אחד איך השני, לעמוד ולהנהיג אותנו למען כבודם האישי. - אחד שרון כי מרגיש רוצים להוציא מידיו משהו, אולי לא שאנחנו רוצים, אבל והן ידיו בכוח הוא חזקות, יתמיד להחזיק והוא אומר בתוקף ״אני״ ו״אני" פעם ועוד ״אני״. ונתניהו אמנם מזיע גם אבל חזק, אינו מרפה מרצונו להחזיק וכך בנו, אנחנו הטרף שהם רוצים, ואוחזים בשיניהם ואפילו אינם מתעניינים יש לנו גם שאולי רצון כלשהו בעצמנו. וחלק גדול עדיין דבוק לכיסאות, נדמה רק גם לי מטובתם האישית, המשכורות והכבוד להיחשב כאילו אנשי ממשל. איני יודעת אם או לצחוק לבכות, כך כל ואני רוצה שפעם אחת אלו אנשים יראו מעט יותר רחוק הם, מאפם יראו פעם מעט כבוד רק ולא ציבורי תועלת גם הם עצמית. לא זה במצב ימותו חס וחלילה מרעב! ידידיי התאוששו, ותראו שגם אנחנו קיימים בימים אלו טרופים ואולי עוד נספיק מזה לשנות לטובה. ראיתי"ערב חדש" שלא חידש מאומה. ב־ גם אסתכל 7:30 בערב. אולי משהו יתחדש. לא חלילה פיגועים ושפיכות דמים! יש מעט ואני נרדמת כשמוסרים חדשות ואיני תופסת במלואם את חשיבותם, והנה מתברר שני שכאשר גנבים מתקוטטים ביניהם, יודעים מי מהצד יותר גנב לא וזה מהשני, אחד אף מזכה מהם. איני מדברת אודות פרוטות כספיות קטנות, אלא בהנהגה. מי מהם מוביל יותר מהר, יותר חזק לאובדננו, לי ואוי מימיני ואוי לי משמאלי, גם וגם שרון נתניהו, רק בהבדלי מילים, לשניהם אותו ולנו התוכן, מי על אין לסמוך ובמי לתמוך. לשניהם חזק תיאבון העם את לבלוע הפלסטינאי יש ולנו את לאכול פרי תוצאות הבאושים הזה. 13.5.2002 לויום מה קראתי ב־ הדף בכל שכתבתי 17.4 מה וגם שאלזה ביקשה. פחד אין שניטה תעבוד יותר היא מדי. יודעת טוב מאוד על לשמור עצמה. שומרת מאוד שלא להתעייף, אני חלילה. חורקת שיניים. 14.5.2002 [ 117 ]