כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

הולכת לחופשתה השבועית, כמוסכם - ביום שישי ₪70 היא ואם נמצאת אתי בליל מוצאי עוד שבת 50 .₪ היה דוד ו אצלי כל אתמול היום, לי, יש אם שאל ואני מבלי לבדוק חשבתי שכן. עכשיו הצצתי בארנקי והתברר כי לי מה טעיתי! לעשות? יום היום חמישי. בשבת בערב יגיע איך אזדקק. אליי? ואני מאוד על כועסת עצמי. מה לעשות? לא לי עוזר הרבה שאני באמת באמת על כועסת עצמי. העובדות בעד מדברות עצמן. 25.4.2002 להזכיר כי לבנים מלבד הוצאות אני לבית, זקוקה לתת לניטה ₪70 כמוסכם עם אלזה יום בכול שישי, ונוסף לנה היא אם אצלי במוצאי בעד שבת, לינת זה לילה 50 ,₪ בסך ו הכול 220 , ואני שכחתי זה את להגיד לדוד כשהיה או אצלי, יותר נכון לי, יש כי חשבתי ואין אצלי. כך כל אני אין. כי עובדה מעוצבנת, רועדת ואיני יכולה בשום אופן להירגע. עובדה. חליתי גבוה בחום ולקחו אותי באמבולנס לבית ב־ חולים. 2 במאי חזרתי הביתה. נחמה, 2.5.2002 א נ י יודעת אני כי מדברת אני אבל לקיר, לכל מוכרחה הפחות להוריד את ממני מה שאני עדיין חושבת, אפילו לעצמי, לי באין אפשרות אחרת, בכתב. איני מסוגלת לקוות למפנה ממי כלשהו שלא יעשה נגד מה הנם והם עצמו, עם גם שהם, נתניהו בתוכם. זאת בכל אולי מישהו מהחוץ ילחץ לא אפילו בעניינים, לטובתנו שיהיה. אני כשלעצמי יום עלי עבר נוסף. ישבתי יד על מעט הטלוויזיה, כל את אוכלת הכדורים בלי כמו אני חשבון. רובוט עושה מה הכול שמצווה עליי, איני עצמאית בשום לי אין הרי כי דבר, ברירה אחרת. מאוד את מרגישה אפסותי, מה זה שיש. הולכת לשכב לישון. לילה טוב. נחמה, 5.5.2002 די בר תי עם הערב דוד עם וגם עודד מתעדכנת מה נשמע פה אני אצלם ולבי ומחשבותיי אתם, שלא יאונה חס וחלילה לאף אחד שום מהם תקלה. שיהיו בריאים ושיוכלו להימצא בין בביתם משפחותיהם בשלום. נוהג אורן טנק, בינתיים יום עד שישי. חמודי, חזור בשלום הביתה ללימור החמודה ולהוריך היקרים [ 114 ]