כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לפנות לא, אם לרופא. כדאי עוד שירשום כדורים. בסוף, במחשבה שנייה החלטתי עדיין לחכות יהיה מה לראות בהמשכו של היום, כל את למנוע הטורח אני בפנייה. אמנם גם אבל טרחנית, חושבת כל על פעמיים פנייה למישהו לפני לי, שיענה אולי בשלילה. מוקדם בבוקר עשיתי אינהלציה, חם, חלש קפה שתיתי התרחצתי במים חמים, עושה מה הכול שאני אדם שכל חושבת נורמלי עושה גם בבוקר. אוכלת, מסתכלת בטלוויזיה ובלי לחשוב, שזה כמה עד מכל ניתן מיני כאבים, את עוברת היום, ונוסף - אפילו רושמת. ייתכן במה ככה טוב כי שאמא, סבתא זקנה כמוני עוסקת. אתם רוצים ליז לצחוק מותר, מותר. עם אמרת חכמה: צחקו, הצחוק בריא לבריאות, לקיום! נחמה, 23.4.2002 הי ו ם באקראי לגמרי התוודעתי לטעמה של לחם פרוסת אחיד וטוב. ואיך? אני הרי מתקיימת כל מידי מיני שליחים ומטפלות, מה שמביאים אליי ומגישים אני לי בתודה מקבלת ואוכלת. אלזה נסעה לפיליפינים. במקומה נמצאת על־ידי נערה פיליפינית אנו אחרת. מתקשרות בינינו רק כמעט ברמזים. היא עדיין אינה דוברת עברית, ואני איני דוברת אנגלית שהיא יודעת. הלכה לקניות מזון, לחם הביאה אחיד. אכלתי ונהניתי. עוד מעט אקשיב ל״ערב מה חדש״. יספרו? איני רוצה לנחש. הלוואי ויהיה משהו מרגיע, משאת נפש. 23.4.2002 11 גיע ועדת או חקירה ועדה שרוצה להגיע לחקר דבר היש האמת. אחד כל כזה? והאמת שלו. ומתכננים, מי ידבר? מה ידבר? ואיך להיראות טובים, חנונים, ישרים איך - להתאפר! ולבי בתוכי לי ויש בוכה, רצון לומר: כדי רבותי להסתיר כל מיני מה דברים לא או שנעשו נעשו ואולי נעשו אפילו בכורח המצב, בכדי שייראו זרים בעיני כרצונכם, נחוץ לעשות קודם מעשים אחרת, ושום קוסמטיקה לא תסתירם. פעם הסתכלו בעצמכם ולא במראה תעזור טענת ״כל השווא העולם נגדנו״. ועיניים לכותל ואוזניים בקיר! ואולי זה היה, והכאב שלי גם מפני שהמציגים אותנו, לכאב אלו לא הם לבי, שאני רציתי, ורוצה בהם אבל עכשיו, בעם הרוב שלנו בחר בהם. [ 112 ]