כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

לא "את נותנת אחד לאף לנגוע יגדל בילד, יהיה ואם צורך נעשה מה שנחוץ בזמן". וככה גדל עודד בראש ישר, מביט לאנשים בעיניים ישר. אם הייתי שומעת בקול הרופאים היה חלילה, אחרת. גם בעיותיי כעבור אחת־עשרה עם שנים גדול ילד נולד הוא דוד. במשקל 4.3 ק״ג נדמה אם לי איני והיה טועה, היה וזה רעב יוני בחודש לי, הלוהט. בתנאים היה לא שחיינו, עבורו מספיק אבל חלב, דעת על פחדתי עצמי להוסיף לו משהוא כי האחיות חלב מטיפת היודעות הכול והמוסמכות עליי אמרו: זה "לא! חם, חודש את את תהרסי יהיה וזה קיבתו גרוע. שיש כמה לו מספיק לך״. בכה הוא ובכן שישה ללא שבועות הפסק. זרועותינו עייפו וכאבו מלטלטל אותו בכדי להרגיע, מבלי להשקיט את רעבונו. עד שעברו שישה שבועות והרשתי להאכיל אותו משהו מזין, והילד נרגע, גם וכך אנחנו. אני אבל בורות! חושבת שזרועות נחו כבר כולנו ודוד אוכל לשובע, אינו לי שומר טינה. גמרתי של ספר לקרוא ג׳יהאן סאדאת. מאוד מעניין. סאדאת אדם היה לדעתי גדול, והיא פיקח, לא נופלת ממנו. בעלת השכלה רחבה והבנה טובה, מסתובבת בעולם. לי היה כרגע טלפון מדוד. בעוד יומיים חוזרת הביתה תמר, נכדתי, אהובה, ואני שמחה לקראתה. בואך בשלום, יקרה שלי! התגעגעתי אלייך! סבתא האוהבת כל את נכדיה, ניניה, בניה וכלותיה! חג. היום שיהיו חגים שקטים, בריאים ושמחים לכולם. הלוואי שנגיע לשפת עם אנוש שכנינו!! איני כי חושבת אני כי לי תצחקו רושמת דבר כל לא פעוט, אני זאת מעניין. מדברת אליכם העט עם בשקט שזה זמן כל בידי, עדיין אני לי. אפשרי נמצאת במחשבתי ביניכם. במקרה שני על פסחתי דפים במחברת, מבולבלת לא אני כמוני. בטח אמספר, תתמצאו, מה שיהיה כתוב באיזה מקום שיהיה ותבינו. עכשיו הסתכלתי בטלוויזיה לי באין משהו אחר לעשות, מה בלי שהופיע, לחפש תוכן כלשהו. את ראיתי חידון התנ״ך, ותתפלאו, נהניתי. לא שאני כל בעצמי כך מומחית מה בתנ״ך. ששימח כל אותי אותם הצעירים שמתעניינים במשהו רציני, שעדיין נמצאים כאלו וטוב! גם הידע שלהם, המומחיות שלהם יש כי מראה עוד נוער טוב! אולי לא בעתיד הכול קלוקל ואבוד. יתעניינו גם בשאלות קיומיות. גם אתמול כל שמעתי מיני משאלות ממבוגרים, צעירים ונוער, ונוכחתי לדעת מפי - כולם רובן שאיפות לשלום, להבנה. נגיע אולי אפילו לזה. שאיפות צנועות כך וכל כן! יהי אמן חיוניות! [ 107 ]