כאילו זה יומי האחרון | נחמה קפלון

אני רושמת מה אם לי, שבא משיעמום או מחוסר תעסוקה לידי במעשים אחרים! שיהיה! נסע דוד הביתה אני בשלום. מחכה לטכנאי חשמל שהבטיח לבוא ואני מחכה. השעה שש כמעט בערב. נמצאת אתי חן, עכשיו אחרי היעדרות ארוכה, ואני עוד בה. שמחה מעט תגיע אלזה. עודד דיבר הערב בטלפון. הם יושבים הערב בבית. לנו שיהיה בכל שקט מעונותינו. 4.4.2002 ו לשמחתי, למנוחת נפשי, ישנתי במנוחה לילה ללא שקט כאבים. קמתי נינוחה, לפי עושה ההרגלים מה כל שנחוץ, שתיית בוקר, אינהלציה, ועדיין איני מתעניינת עבר איך הלילה בסביבתנו. חס פוחדת, וחלילה, ממשהו גרוע, וייתכן כזה. אתמול בערב הגיע חשמלאי נחמד פעם היה שכבר בביתי ותיקן את אצלי האור. רצה לא אפילו לקבוע הוא מחיר. דבר שזה אמר אבל פעוט, היה זה אצלי דבר אור. גדול וחשוב עבורי. בתודה שילמתי כמה בסוף שאמר, באמת ־ מעט 40 שקל, ואני רושמת את - שמו משה חדד. לי חשוב מאוד שעדיין במקומי, בביתי מזדמנים בשעת הצורך אנשים טובים וקשובים, וכי ישנם יש אז כאלו. תקווה, שלא כולם מושחתים. גם כי כאלו לדאבוני נמצאים הרבה. קמתי רגועה, אחרי שינה שקטה, ואתחיל את יומי. מה יבוא? הלוואי שקט. שאיפת חיינו. 6.4.2002 ו וגם !*איתי הקשבתי לבחור צעיר, אתיופי נלהב. הלך לקרבות ישראל, וברגע זה לא ממש הם איך זה לי חשוב נראים לא בעיני, בתור אתיופים, בתור אבל אנשים, איך ראיתי היה הבחור נלהב, מאמין שהוא פועל גדול דבר למען בעיניו, שלמענו בעיניים נוצצות הלך לקרב, ואפשר מת - להגיד מאושר. אמו אביו, מבכים אותו, ואומרים שאחריו נשאר חלל אצלם ריק. שום ואין מובן, תנחומים! ובטח לי, מובן אני אבל אם שמחה, אפשר להגיד לא ככה, למותו, רק לשלמותו, מת הוא כי בשמחה ובהשלמה, לי ויש אליו חיבה והערכה, לא לסיבות אלא מותו, להרגשתו. בוודאי שלא הייתי רוצה נסיבות כאלו. אנשים צעירים מיועדים לחיים! ראיתי מקצת חגיגות, כאילו לקראת יום העצמאות, ואני רוצה להגיד שמאוד [ 105 ]