סדר יום
לקראתחוקסדרי המינהל
מזו, בדרך כלל ביתהמשפטמוכן להתערב בהחלטה
מינהלית ביתר קלות על יסוד טענה שנפל פגם בה
־
ליך המינהלי וזאת לעומתהתערבותעל יסוד הטע
־
נה שנפל פגם בשיקול הדעת המינהלי. כך הדבר גם
משום שמבחינה מעשית קל יותר להוכיח פגם בה
־
ליך המינהלי מאשר פגם בשיקול הדעת, וגם משום
שבית המשפט אינו אמור לשים את שיקול דעתו
במקוםשיקול דעתהשל הרשות.
החשיבותהרבהשל סדרי ההליך המינהלי הובילה
מדינות רבות להסדיר תחום זה בחוק מיוחד. החוק
הראשון מסוג זה נחקק באוסטריה בשנת 5291,
ולאחר מלחמת העולם השנייה נוספו חוקים כאלה
במדינותאחרות. בישראל נעשה צעד ראשון בכיוון
זה בשנת 2891, כאשר פרופ'
י"ה קלינגהופר הכין הצעה
לחוק סדרי המינהל לבקשת
משרד המשפטים. בעקבות
הצעה זאת הוקמה במשרד
המשפטים ועדה בראשות
היועץ המשפטי לממשלה
שהחלה בניסוח הצעת חוק.
אך היא לא השלימה את
עבודתה. העבודה על ניסוח
הצעת החוק חודשה במשרד
המשפטים רק לאחרונה על
ידי ועדה בראשות מלכיאל
בלאס, בתפקידו כמשנה
ליועץ המשפטי לממשלה.
התוצר של עבודת הוועדה
הוא תזכיר החוק שפורסם
עכשיו וממתין להערות לפני
שיוגשכהצעתחוקלכנסת.
במידה רבה תזכיר החוק
אינו מחדש מבחינה מהותית. הוא אוסף כללים
קיימים, מן התחיקה ומן הפסיקה, מגבשאותםבמ
־
תכונת מקובלת של סעיפי חוק ומציג אותם באופן
שיטתי ובהיר. כאלה הם פרקי התזכיר הקובעים
כללים בדבר ניגוד עניינים, הנחיות מינהליות, דר
־
כים להפעלתהסמכות, ראיותמינהליות, התייעצות
ושימוע, הנמקה, פרסום ועוד. אפשר לומר כי המ
־
לאכה של איסוף הכללים הקיימים, הניסוח והע
־
ריכה, היא בעיקרה מלאכה טכנית, אך בפועל זו
מלאכה מורכבת ועדינה שבוצעה ביד אמן, ויש לה
חשיבותמעשיתרבה.
עקרונות יסוד
אחד הפרקיםשכמעטאין בו חידושמהותי ובכל
זאת ישלו חשיבותמיוחדתהואפרק ג' הקובעעק
־
רונות יסוד. לכאורה כלל חשוב יותר מעיקרון, אך
זאת תפיסה פשטנית ואף מטעה, במיוחד בתחום
המינהל הציבורי. על פי רוב סמכויות המינהל כרו
־
כות בשיקול דעת רחב של הרשות המינהלית, ולכן
נודעתחשיבותמיוחדת לעקרונותהמנחיםאתשי
־
קול הדעת. החלטת הרשות בכל מקרה תלויה במי
־
דה רבה בשאלה אם העיקרון המנחה את הרשות
הוא היעילות המינהלית או
העיקרון של זכויות האדם,
או הצורך לאזן בין עקרונות
אלה ועקרונות נוספים. זאת
ועוד: צריך להניח כי הרשות
המינהלית מודעת לכללים
העיקריים ורואה את עצמה
מחויבת לקיים אותם. אך
לא בהכרח כך לעניין עק
־
רונות, שהם עמומים יותר
ועשויים להיראות בעיני הר
־
שותכהמלצה. קביעתעיקרון
כהוראה בחוק, מפורשת וב
־
רורה, כאילו משדרגת אותו
למעמד של כלל מחייב. מכל
מקום, הדעת נותנת שיהיה
בכך כדי לחזק את ההשפעה
המעשית של העיקרון במס
־
גרתשיקול הדעתשל הרשות
המינהלית.
הפרק על עקרונות יסוד מכיל את העקרונות
שחייבים להנחות כל רשות מינהלית בכל סמכות
ובכל מקרה: חוקיותהמינהל, טובתהציבור, הגינות,
טוהר המידות, השוויון, מידתיות, סבירות, ועוד.
אך אין בו העיקרון הראשי שביסוד כל הסמכויות
המינהליות וממנו נגזרים כל שאר העקרונות, והוא
הנאמנות הציבורית. עיקרון זה, שזכה למעמד נכבד
בפסיקה, קובע כי כל רשות מינהלית היא נאמן של
הציבור, ולכן חובה עליה כמו על כל נאמן להפעיל
אחד העקרונותבתזכיר
הואבגדר חידוש: סעיף
9 קובע כי "אדםהפונה
לרשותמינהלית ינהג בתום
לב". לכך נודעתחשיבות
רבה, הן מבחינהעקרונית
והן מבחינהמעשית. אמנם
עדיין לאברור מההכללים
הנובעיםמעקרון ההגינות,
אך חזקהעל ביתהמשפט
שישכיל לגזור מעיקרון זה
כלליםהולמיםליחסים
הראוייםבין אדם ובין הרשות
אפריל4102
עורךהדין
׀
24
