השתחררותמן הכפייההדתית
שאלת חיוב הקשר בין היהדות כדת ובין היהדות
כלאום הועמדה במחלוקת לא פעם על ידי יהודים
אזרחי המדינה. היו מי שביקשו להזדהות במרשם
התושבים כ"עברים" או כ"חסרי דת", זאת בניסיון
להתבדל מן היהדותכדתאך להישאר מחובריםלשו
־
רשיה ההיסטוריים כלאום. בג"ץ הכיר בזכותו של
אדם להירשם כ"חסר דת" או אף כ"חסר לאום", אך
קבע ש"עברי" זהה ל"יהודי" ולאמצאהצדקה להכיר
ב"עברי" כמשקף שיוך לאומי נפרד. לאחרונה חזרה
ועלתה לפני בג"ץ דרישה, שדומה לה כבר נדחתה
על ידיו לפני כ־04 שנה, להגדרת זהותה של המדינה
כ"מדינת הלאום הישראלי". ביסוד דרישה זו ניצ
־
בה הטענה כי הקמת המדינה ניתקה את הזיקה בין
אזרחיה היהודים ובין קהילות יהודיות בגולה ומיזגה
אתכלאזרחי המדינה-יהודיםולאיהודים-ל"לאום
חדש, לאום ישראלי". בדחותו עתירה זו חזר בג"ץ
וקבע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי.
המושג "ישראלי", קבע בג"ץ, מציין אך את שיוכו
האזרחי של אדם. הבחנה בין השיוך האזרחי ובין
השיוךהלאומי היאכורחהנגזרמן העובדהשבישראל
חי מיעוטלאומי ערבי לצדרובלאומי יהודי.
אמנםקשהלהניחשבג"ץהיהיכוללהגיעלהכרעה
שונה. עם זאת ישלהכיר בעובדהשהופר האיזון בין
זהותהשל ישראל כמדינת לאום יהודית ובין אופיה
של ישראל כמדינה דמוקרטית. המפלט מפני המצב
המביך אינו בוויתור על ההשתייכות ללאוםהיהודי,
אלא בהפרדת הדת (מוטב לומר הדתות) מן המדי
־
נה ובהאדרת מעמדן של זכויות אדם בסיסיות ללא
הבדל לאום ודת. בכל הנוגע לאוכלוסייה היהודית
מותנית הגשמת ההפרדה בראש ובראשונה בהנה
־
גת נישואים אזרחיים לבני זוג הבוחרים להינשא
ולהיפרד שלא כדת משה וישראל. הנהגתם של ני
־
שואיםאזרחייםתשחרראתאזרחי ישראלהיהודים
מן הכפיפות לשליטת הרבנות והרבנים בחייהם
האישיים.
מוכרת טענתם של גורמים דתיים שהנהגת ני
־
שואיםאזרחייםתגרוםלפילוג בעםהיהודי. תשובה
ניצחת לטענה זו ניתנה על ידי פרופ' משה הלברטל
(שהואיהודי שומרמצוות) במאמרו "התיתכן מדינה
", 3102.11.32): יהודים
הארץ
יהודיתדמוקרטית?" ("
רבים בעולם נישאים ומתגרשים מחוץ לקהילה
הנהגת נישואים
אזרחייםבישראל
לאתיצור בעיהאלא
תסיר אתהעוולה
החוקתיתהנגרמת
לישראליםהמבקשים
לממשאת זכותם
להקמתמשפחה
שלאבמסגרת
ההלכה ולהשתחרר
מכפייתהשיפוטשל
בתי הדין הרבניים
17
׀
עורךהדין
אפריל4102
